נוויל גודארד (Neville Goddard) היה מורה רוחני, מרצה וסופר פורץ דרך. תורתו הייחודית התמקדה בכוחו הבלתי מוגבל של הדמיון האנושי, תוך הבנה עמוקה של קשר הדוק בין רגש, אמונה ותודעה. רעיונותיו, שנטמעו בהשפעות קבליות, פסיכולוגיות ורוחניות, מהווים עד היום מקור השראה ללומדים, מחפשי אמת, ומורים רוחניים בכל רחבי העולם.
רקע אישי
נוויל גודארד נולד ב־19 בפברואר 1905 באי ברבדוס שבאיים הקריביים, למשפחה אנגלית מהמעמד הבינוני. בילדותו ספג ערכים של אמונה, משמעת ומסורת. בראשית שנות ה־20 לחייו היגר לארצות הברית, והתיישב בניו יורק, שם החל את דרכו כרקדן ושחקן בהפקות בברודווי.
חייו קיבלו תפנית עמוקה כאשר פגש את עבדאללה – מורה רוחני יהודי יוצא דופן שלימדו את תורת הקבלה ואת כוח הדמיון.
עבדאללה לא רק חשף את נוויל לרובדי עומק בתנ"ך, אלא הציב בפניו את אחת ההנחות המכוננות בתורתו: התנ"ך איננו סיפור היסטורי, אלא יומן תיעוד סמלי של התפתחותה של התודעה האנושית.
כך החל גודארד בתהליך עמוק של התעוררות רוחנית, שעתיד היה להפוך אותו לדמות מפתח בעולמות ההגשמה והמודעות העצמית.
תורתו של נוויל גודארד
גודארד האמין כי כל אדם הוא הבורא של מציאותו, וכי כוח הדמיון הוא המפתח להגשמה ולהתעוררות רוחנית. הוא גרס כי המחשבות והתחושות שלנו יוצרות את העולם הפיזי, וכי על ידי שינוי הדמיון שלנו, נוכל לשנות את המציאות שלנו.
הדמיון כמפתח להגשמה
בעיניו של נוויל גודארד, הדמיון האנושי איננו רק תכונה פסיכולוגית או היכולת לברוח מן המציאות לעת קלה, אלא הכוח היוצר החזק ביותר שקיים לשימושה של התודעה האנושית. הוא ראה בדמיון את גשר הזהב שבין עולמו הפנימי של האדם לבין המציאות החיצונית, וטען באופן חד־משמעי כי –
כל דבר שנראה בעולם הפיזי, מקורו קודם לכן בדמיון פעיל.
לדבריו, אין מדובר בדמיון כמרחב פנטזיה סתמי וחסר משמעות, אלא במנגנון יצירה תודעתי מדויק, שבאמצעותו האדם יכול לעצב את עתידו, לברוא נסיבות חדשות, ולחולל שינוי עמוק בחייו. גודארד חזר ואמר: ״הדמיון אינו מדמיין – הוא מגשים״. האדם, בהיותו שותף פעיל ליצירת הבריאה, עושה זאת לא באמצעות כוח השרירים או השכל הלוגי, אלא דרך תחושת חיים פנימית שנובעת מהזדהות עמוקה עם תמונה עתידית, כאילו היא כבר התרחשה עבורנו.
מחקרים מראים לנו כי המוח לא מבדיל בין דמיון לבין מציאות. אם נדמיין את התמונה הרצויה, ונשתף בדמיון שלנו את החושים, אשר המוח רגיל לקבל מהם את המידע על המתרחש מחוץ לגופנו, המוח יאמין כי המידע הוא אמין, וייצור תבנית הולוגרפית של זיכרון חושי של אותה התמונה.
כך מערבים את החושים בעת הדמיון המודרך:
- חוש הראייה
מה אני רואה? מי נמצא איתי? היכן אני נמצא/ת? - חוש השמיעה
מה אני שומע/ת? אילו רחשים יש סביבי? האם מישהו מדבר איתי? - חוש המישוש
מה אני מרגיש/ה על גבי עורי? האם אני מרגיש/ה רוח? שמש מחממת? תחושת אדמה רכה בכפות רגליי? - חוש הריח
מה אני מריח/ה? אילו ריחות עוטפים אותי מסביב? האם ריח פריחה? ריח ים? ריח של קקאו מתוק? ריח של גוף האדם שאני אוהבת? - חוש הטעם
מהו הטעם בפי? מה אני שותה או אוכל/ת? אולי יש בפי מעט טעם מלוח של ים?
הרגשה כתנאי להגשמה
היבט קרדינלי בתהליך זה, לשיטתו, הוא הרגשת המטרה שהוגשמה. גודארד הדגיש שוב ושוב כי הדמיון בלבד אינו מספיק – יש לטעון אותו בתחושה ממשית של התגשמות. כאשר אדם מדמיין את מטרתו תוך שהוא מרגיש את הרגש המקושר, כאילו המטרה כבר בידו, הוא יוצר תבנית אנרגטית של מידע אשר רוטטת בתדירויות של אותה התחושה, של אותה התמונה. תבנית אנרגטית זו, לפי חוקי ההשתקפות, מתחילה להשפיע על החומר, על הזדמנויות, על הקשרים. המציאות החיצונית מתעצבת בהתאם לתבנית החדשה שנשמרה במוחנו ורוטטת בשדה שלנו.
הרעיון המרכזי: "הרגישו את זה כבר עכשיו"
גודארד טען ש"ההרגשה היא הסוד" (Feeling is the Secret) – ביטוי שחזר שוב ושוב בהרצאותיו ובכתביו.
הוא הסביר כי המפתח טמון לא בהיגיון ולא בשכנוע, אלא ביצירת מצב תודעתי שבו האדם מאמץ, ולו לרגעים ספורים, את תחושת הקיום של היעד כאילו כבר התגשם. הדמיון אינו עוד תסריט דמיוני, אלא פעולת בריאה ממשית.
זקוקים להדרכה מדויקת?
האזינו לקפיצה קוונטית – המדריך לשינוי מסלול מאת נוויל גודארד >
גודארד ביקש מתלמידיו ליצור חזון, להחדיר בו רגש, ולאפשר לו לחלחל אל תודעתם כמציאות נוכחת. ההגשמה, טען, איננה תוצאה של פעולה חיצונית, אלא של הזדהות פנימית מלאה עם האפשרות, עד שהיא חדלה להיות אפשרות והופכת לעובדה. הדמיון היה עבורו מפתח לשערי הבריאה האנושית.
ההבדל בין דמיון לפנטזיה
גודארד הבחין בין דמיון לבין פנטזיה. לפי דעתו, פנטזיה היא חוויית מחשבה חולפת ללא עוצמה רגשית, בעוד שדמיון הוא כלי מעשי שמלווה ברגש ובאמונה. הדמיון האמיתי הוא זה שמכוון אותנו לפעולה ולשינוי המציאות, בעוד שהפנטזיה נשארת בגדר חלום חסר יסוד.
עקרונות נוספים בתורתו של גודארד
יצירת דימוי ברור
גודארד דיבר על חשיבות יצירת דימוי ברור של מה שאנחנו רוצים להשיג. הדימוי צריך להיות מפורט וברור ככל האפשר, ולכלול תחושות, רגשות וכל פרט אפשרי כדי שהדמיון יהיה כמה שיותר ממשי.
הכוח של מילים ומחשבות
לפי גודארד, המילים והמחשבות שלנו הם כלי עוצמתי ליצירת המציאות. הוא המליץ להשתמש בשפה חיובית ולהימנע ממילים שליליות או מגבילות. המחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו, ולכן עלינו להיות מודעים למה שאנחנו חושבים ומדברים.
ההווה כנקודת התחלה
גודארד האמין שיש לחיות את החיים בהווה ולחוות את התחושות של המטרה שלנו כאילו היא כבר הושגה. הוא טען שהעתיד נקבע על ידי התחושות והמחשבות שלנו בהווה, ולכן עלינו להתמקד בהווה ולחיות את התחושות שאנחנו רוצים להגשים.
תרגולים מעשיים בתורתו של גודארד
תרגיל הדמיון
גודארד המליץ על תרגול דמיון יומיומי, שבו אנחנו מתרכזים במטרה שלנו ומדמיינים אותה כאילו היא כבר הושגה. התרגול כולל הרגשה ותחושה של המטרה, כך שהיא תוכל להתגשם במציאות.
מדיטציה והתבוננות פנימית
גודארד דיבר על החשיבות של מדיטציה והתבוננות פנימית ככלים להבנת התחושות והמחשבות שלנו. המדיטציה עוזרת לנו להתחבר לדמיון וליצור את התחושות שאנחנו רוצים להגשים.
שימוש בהצהרות חיוביות
הצהרות חיוביות הן כלי חשוב בתורתו של גודארד. הוא המליץ להשתמש בהצהרות אלו כדי לחזק את האמונה שלנו במטרה ולהטמיע בתוכנו את התחושות שאנחנו רוצים לחוות.
השפעה ותרומה
גודארד השאיר אחריו מורשת רוחנית ענפה, שזכתה להכרה ולהערכה ברחבי העולם.
ספריו של נוויל גודארד תורגמו לשפות רבות ונמכרים עד היום. רעיונותיו משפיעים עד היום על מורים רוחניים ותלמידים מכל קצוות תבל ושמו מוזכר רבות על ידי מורים רוחניים מודרניים כמו וויין דייר, לואיז היי, ג'ו דיספנזה ואחרים. רעיונותיו חלחלו אל תנועות כגון "The Secret" ואל הגישה הפופולרית של "חוק המשיכה".
ספרים וכתבים
נוויל גודארד כתב מספר ספרים שזכו לפופולריות רבה, ביניהם:
1. "הכוח שבתוכך" (The Power Within You)
2. "הסוד טמון בהרגשה" (Feeling is the Secret)
3. "אדם הוא אלוהים מדמיין" (Man is God Imagining)
4. "מדעי ההגשמה" (The Science of Fulfillment)
ספרים אלו ורבים אחרים מהווים מקור השראה ולימוד למאות אלפי אנשים, המעוניינים להבין את כוח הדמיון וליישם את רעיונותיו של גודארד בחייהם האישיים.
התעוררות רוחנית
גודארד גם עסק רבות בנושא ההתעוררות הרוחנית, וטען שהבנת כוח הדמיון והשימוש בו הם חלק מהמסע הרוחני של כל אדם. הוא האמין שבאמצעות הדמיון ניתן להגיע לתובנות רוחניות עמוקות ולהתעורר למציאות האמיתית של מי שאנחנו באמת – יצורים רוחניים בעלי כוח בריאה בלתי מוגבל.
הגורמים המניעים את תורתו של גודארד
גודארד הושפע ממקורות מזרחיים ומערביים כאחד. המרכזי שבהם היה התנ"ך – אותו פירש כטקסט סוד רוחני ולא כרשומת היסטוריה. הוא שאב השראה גם מתורות הודיות, קבליות, פילוסופיות קלאסיות ותנועות העוסקות בהתעוררות התודעה. עבדאללה, כאמור, היה עבורו מורה מרכזי, אך גודארד הרחיב מעבר ללימודיו ויצר שיטה ייחודית שפנתה לקהל רחב במילים פשוטות ומובנות.
השפעתו על התפתחות המודעות העצמית
גודארד היה אחד מהראשונים שדיברו בצורה מקיפה על כוח הדמיון והשפעתו על המציאות. תורתו השפיעה על התפתחות תנועות המודעות העצמית והגישה ההוליסטית לחיים.
היי שמח שאת שומעת אותו . . אל תשכחי פרט אחד חשוב . האמת הכי חשוב בלימוד שלו
ישוע (;
היי יצחק, תודה על התגובה. בעיניי ישוע הוא דמות שמייצגת רעיון. שהאלוהים הוא אנחנו – עלינו לחפש בתוכנו. הכל כבר נמצא. הישועה היא אנחנו עצמנו ולא משהו חיצוני לנו. בדברי ישוע אנו רואים את ההנחיה לא להתפלל ולבקש מתוך חוסר, אלא לומר תודה ולראות את הדבר כאילו הוא כבר שלנו, כאילו כבר קיבלנו אותו, ואכן על רעיון זה גודארד ביסס את עבודתו. אני רואה את התנ"ך ואת הברית החדשה כסיפורי התפתחותו התודעתית של האדם, ולא כספרים היסטוריים. יום אחד אשב ואכתוב גם על זה