אימון קוגניטיבי התנהגותי CBC, התפתחות אישית

ה"אני" הוא התוצר של פרשנותי למציאות.

תסכוליו של האדם נובעים מאופן תפישתו את העולם, ולא מן העולם עצמו. קבלת הדבר הופכת את המציאות לבטוחה יותר, לו רק האמין בכך האדם, כיוון שלפתע מתגלה לו מידה רבה של שליטה על המתרחש בחייו.

אימון קוגניטיבי – התנהגותי לשינוי תפישת המציאות:

כך תסירו מעצמכם רגשות שליליים ומחשבות טורדניות,
ותפתחו ערך עצמי, ביטחון ושמחת חיים.

טכניקות אימון קוגניטיבי התנהגותי להסרת מחסומים אישיים, ואימוץ דפוסי התנהגות חדשים המובילים לנפש בריאה בגוף בריא.

מנטרות הן כלי מיוחד ליצירת ערך עצמי, ביטחון עצמי, קבלה, חמלה, אמונה עצמית ואומץ. שלבו שינון מנטרות בשגרת יומכם, ותחושו שינוי מופלא.

בלוג המכיל מידע מועיל מתחומים מגוונים הנוגעים למקור התודעה, יצירת תהליכים אפיגנטיים, טכניקות אימון, דרכים לשליטה על תת המודע ועוד.

סיפוק מההווה מתקבל כתוצאה מהחוויה של השליטה ביצירתו.

כאשר אנו מצליחים לשלוט במחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו, אנו שותפים פעילים ביצירתה של המציאות שלנו.

אנו לא 'נעים ונדים' לכל כיוון בו הרוח נושבת; אנו מצליחים להיוותר יציבים במקומנו, כמו מביטים 'מבחוץ' על התמונה, רואים מה לא בסדר וכיצד יש באפשרותנו לשנות זאת. כאשר אנו בשליטה, אנו מודעים – למחשבות הנוצרות בנו, לערכים המניעים אותנו, לטריגרים שיוצרים בנו את הרגשות השונים ואת תבניות ההתנהגות. כאשר אנו מתחילים לחוות שליטה ביצירתו של ההווה, התסכול והייאוש מתנדפים מאתנו והלאה, כמו שייכים היו לאדם אחר – והם אכן כך.

פאן פסיכיזם הולוגרפי: טווח תודעה 'ברור' עד 'מפוקסל'

פאן פסיכיזם הולוגרפי: טווח תודעה 'ברור' עד 'מפוקסל'

בתמונת פילם של הולוגרמה, כל חלק של התמונה מכיל את המידע על כל התמונה. כאשר נחתוך את התמונה, כל חצי יכיל את המידע על כל התמונה – כולל המידע על החצי השני. אך עתה, כל חצי ייראה לנו מעט יותר מטושטש או 'מפוקסל'. ככל שנחתוך את התמונה ההולוגרפית ליותר חתיכות, כך הרזולוציה של התמונה תהיה […]

קרא עוד ←
זכרונות ילדות: תוצר של קידוד למידע שניתן לשנות

זכרונות ילדות: תוצר של קידוד למידע שניתן לשנות

  זכרונות ילדות אשר מקשים עלינו מהתקדמות בחיינו בתחומים השונים הם תוצר של נתיבים אוטומטיים של החומר ('זכרון תאי'). זכרונות הם מידע אשר ממוקם בשדה האלקטרומגנטי של המרחב היקומי. הנוירונים לא מאחסנים את המידע בתוך גופם, כפי שחשבו בעבר – אלא כל נוירון מתפקד כאנטנה הלכה למעשה, ו'קורא' מידע המאוחסן במקום אחר – בשדה. כפי […]

קרא עוד ←
מטריצת המרחב שהיא אני

מטריצת המרחב שהיא אני

רוח גדולה מתפרשת מתוך פעימות לבי. מתוך שאיפתי פנימה אני תופסת עוד ועוד משטחים במטריצת המרחב שהיא אני. והמרחב שהוא אני גדל עוד ועוד – מבקש הלאה, אל המרחקים! ומצד שני לפתע האגו – אנרגיה דחוסה, קטנה מקטינה. עכשיו אני גם חלקיקים. מי או מה נועדתי להיות?   המציאות שלנו מורכבת מגלים על גבי גלים […]

קרא עוד ←

מקור שליטה חיצוני לעומת מקור שליטה פנימי

איך משנים דפוס התנהגות שלילי?

עלינו לברר מול עצמנו:
בידי מי מצויה השליטה על רגשותיי ועל התנהגותי?

לעתים קרובות, כאשר אנו נוטים לכעוס, אנו תופשים את המציאות כך:

"הוא (או היא) עצבן אותי, ולכן אני כועס".

כאשר עולה בנו מחשבה כזו, אנו למעשה מייחסים את השליטה על רגשותינו ועל התנהגותנו לגורמים חיצוניים (הסביבה), ולא לגורמים פנימיים (אני עצמי).

אדם אשר באופן קבוע מייחס את האחריות על רגשותיו ועל התנהגותו לגורמים חיצוניים, נחשב כאדם בעל 'מקור שליטה חיצוני'. איזה מצב נורא להיות בו, זו הרי תחושה של חוסר אונים מוחלט. לו היינו מקבלים וידוי כנה ומציאותי של המצב מאישה בעלת שליטה חיצונית, לדוגמה, הוא היה נשמע בערך כך:

"התנהגותי איננה באשמתי – היא תגובה למה שאת/ה עשית. אני נעלבת בקלות מדבריהם ומהתנהגותם של אחרים. האם האנשים סביבי מחליטים איך אני מרגישה בכל רגע ורגע? אני מרגישה שאין לי שליטה על עולמי."

אלו תחושות לא פשוטות להתמודדות. והן גורמות לסבל נפשי. המטרה שלנו באימונים הקוגניטיביים היא לשנות את תפישת המציאות כך שחוסר הביטחון יתמוסס, ואת מקומו יתפוס אומץ לב; ההתכנסות תתפוגג, ואת מקומה נתפוס אנחנו – במלוא הדרנו – על כל תכונותינו הטובות והפחות טובות. ללא התנצלויות.

אדם אשר מבין כי השליטה על רגשותיו ועל התנהגותו היא שלו בלבד, מודע לכך ופועל על מנת ליישם זאת בפועל, נקרא אדם בעל 'מקור שליטה פנימי'. ולמטרה הזו בדיוק אנחנו מכוונים את החץ שלנו.

הצעד הראשון לביצוע שינוי הוא פיתוח מודעות לכך שקיימת בעיה.

לשם ההמחשה, נגדיר אדם 'רגזן' כאדם הנוטה לרגוז באופן קבוע. אין זו בושה להיות 'רגזן'. אני הייתי רגזנית לא קטנה בעצמי. זה מצב קוגניטיבי שניתן לשנות.

אז הרגזן שלנו – הוא לא נולד רגזן. אך עם השנים, עקב נסיבות חיים לא פשוטות כאלו ואחרות, רגז יותר ויותר והרגזנות הפכה לדפוס התנהגות. הוא פשוט כועס. כל האנשים מכעיסים. כל הסיטואציות מכעיסות. כל מה שמתרחש – פשוט מרגיז.

דפוס ההתנהגות נטמע כחלק מהאופי.

אך עתה, עלתה מודעותו לדבר. הרגזן (או הפחדן, או הביישן, או החרד, או המדוכא וכד') – רוצה להשתנות. כבר לא נעים לו להיות רגזן. הוא מבקש עזרה.

המטרה המשותפת שלנו בתהליך האימון היא להביא את הרגזן לכדי תפישת המציאות הבאה:

"אני זה שבוחר להתרגז. השליטה על רגשותיי היא שלי, ושלי בלבד. אם אני כועס – זה עליי. לא הצלחתי לשלוט ברגשותיי. לא הצלחתי לעצור את פירוש המציאות האוטומטי שלי."

תפישת מציאות כזו היא בריאה יותר לרגזן ולסביבתו, והולמת את האופן בו המוח פועל. אנשים ימשיכו להתנהג באותו האופן, והרגזן הוא זה שישתנה. הרגזן ילמד את הכלים שיעניקו לו את היכולת לפרש את המציאות באופן שונה. כך, רגשותיו ישתנו בהתאם. האופי שלו ישתנה, והוא יתמודד עם הנסיבות החיצוניות באופן אחר. תתפתח בו תפישת מציאות חדשה אשר תאפשר לו להתנהל בצורה שונה מול אנשים אחרים ומול עצמו. חייו ישתנו ללא היכר.

איך משנים אופי?

כדי לשנות את האופי שלנו, עלינו לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו.

דפוסי ההתנהגות שלנו הינם תוצאה של הדרך שבה אנו מפרשים את המציאות. כדי לשנות דפוס התנהגות, עלינו לשנות את הפרשנות שמעניק המוח שלנו לסיטואציה.

הפרשנות שהמוח שלנו מעניק לסיטואציה מסויימת, מקורה בידע קודם שיש לו על הנושא, או על נושאים דומים / רלוונטיים לעניין. מן הידע הקודם אשר אגור בזכרונותינו, המוח מסיק מסקנות ופועל בהתאם.

לדוגמה:

נניח, למשל, אדם שלרוב מתנהג בפחדנות. הוא לא נולד פחדן. הפחדנות היא תכונה אשר מוחו אימץ לאחר ניסיון קודם בסיטואציות שדרשו אומץ. באותן סיטואציות לא עלה בידו של הפחדן להתנהג באופן אמיץ, ולכן מוחו 'הסיק' כי הוא איננו אמיץ. התנהגות מסויימת, הנתפשת כהתנהגות 'פחדנית', חזרה על עצמה עד אשר הפכה לדפוס התנהגות קבוע. לחלק מן האופי.

דפוס ההתנהגות הוא זה אשר יצר את האמונה: 'אני פחדן'.

כאשר אדם זה ייתקל בסיטואציה בה יהיה עליו לבחור בין התנהגות אמיצה לבין זו שאיננה אמיצה, מוחו ישלוף תבנית אוטומטית של התנהגות פחדנית אשר עשה בה שימוש בעבר בסיטואציות דומות.

תהליך אוטומטי זה מתבצע בתת המודע. על מנת לשבור את האוטומט הזה עלינו להעלותו למודעות ולהחליפו באוטומט אחר. עלינו להחליף דפוס התנהגות שלילי בדפוס התנהגות חיובי. כאשר דפוס ההתנהגות החדש יהפוך לאוטומטי (לפי מחקרים עדכניים, בין 2-3 חודשים), תיווצר באדם אמונה עצמית חדשה. לא עוד פחדן – אלא מתמודד באומץ על אף הפחד. אמיץ.

המודעות למרכיבי החוויה משנה את החוויה.

עלינו להיות מודעים לבעיה על מנת שנוכל לעצור את האוטומציה התבניתית במוחנו ולפעול באופן שונה. המודעות לבעיה מובילה לתפישת מציאות חדשה של הסיטואציה.

האופן בו נתפוש את הסיטואציה ישנה את החוויה שלנו. וכאשר החוויה משתנה, משתנה גם הפרשנות שמעניק לה המוח, ומשתנים גם הרגשות הנוצרים בעקבות החוויה. את המודעות ניתן לפתח באמצעות אימון קוגניטיבי התנהגותי יומיומי,שכל אדם מסוגל לו.

אנרגיה הופכת לחומר.

מחשבה (אנרגיה) הופכת לרגש (חומר כימי), שהופך להתנהגות.
קל יותר לשלוט על התוצאה ברמת האנרגיה, לפני שהיא מיתרגמת לפורמט החומרי.

כל רגש שמפיק המוח שלנו – כאהבה, פחד, שמחה וכד' – הוא כימיקל, חומר מוחשי, אשר מוחנו מייצר בהתאם להתנסותו עם הסביבה. או יותר נכון, בהתאם לפרשנותו את הקורות בסביבה. שכן הסביבה יכולה להיות אחת, והפרשנויות יכולות להיות מאה, בהתאם למספר האנשים החווים.

המוח מפרש את הסיטואציה בהתאם למידע שיש לו על סיטואציות דומות, בתוך 'מאגר המידע' שלו.

יש בנו את היכולת להחליף את המידע השמור הזה במידע אחר. להחליף את הפרשנות שהמוח מעניק לסיטואציה. ורגשותינו והתנהגותנו משתנים בהתאם.

לאחר שנשנה את הפרשנות שלנו, אנו נתפוש את המציאות באופן שונה.

במקום לתפוש סיטואציה כמאיימת – נתפוש אותה כמאתגרת. במקום לתפוש סיטואציה כמביכה – נתפוש אותה כמצחיקה. במקום לתפוש סיטואציה כמדכאת – נתפוש אותה כזמן טוב להראות אומץ לב. הפרשנות שהמוח מעניק לסיטואציה קובעת מי אנחנו, ומהם ערכינו. והכל תלוי בכימיקלים, שיש לנו שליטה על כמות הפקתם.

בריאות נפשית – ופיזית – הן תוצאה של כימיה חיובית בגוף.

שיניתם את הכימיה? שיניתם את עצמכם, הלכה למעשה. 

באמצעות תרגילים קוגניטיביים התנהגותיים תוכלו לשנות דפוסי התנהגות אשר גורמים לכם להפיק רגשות שליליים, ולייצר מחשבות טורדניות. במקום דפוסי ההתנהגות השליליים אתם תאמצו דפוסי התנהגות חיוביים. דפוסי ההתנהגות החיוביים הללו ייצרו קשרים חדשים במערכת התקשורת בין הנוירונים במוחכם. הקשרים החדשים יגרמו להיווצרותן של מחשבות חדשות ומתאימות. המחשבות הללו ייתרגמו במוחכם לכדי חומרים כימיים של רגשות חיוביים כשמחה, סיפוק וגאווה, ביטחון וערך עצמי גבוה.

ותשמעו דבר חשוב מאין כמוהו:

דפוסי התנהגות חיוביים יוצרים תהליכים אפיגנטיים המובילים לריפוי נפשי וגופני.

שינוי תפישת המציאות מוביל לשינוי המציאות עצמה.

רוצה להתחיל בתהליך? אשמח לעזור לך:



    היי, מה שלומך?

    מיכל הררי, מאסטר NLP

    אני מיכל הררי, מאמנת קוגניטיבית התנהגותית, מאסטר NLP ודמיון מודרך, חוקרת תיאורטית של מקור התודעה ונושאים שזורים בביופיזיקה ופיזיקה קוונטית.

    אני עוזרת לאנשים לשנות את האופן בו הם רואים את המציאות. וכך הם תופשים את עצמם – ואת העולם כולו – באופן לגמרי אחר.

    תפישת המציאות החדשה מובילה להפחתת חרדות, הפחתת דיכאון, פיתוח ערך עצמי ואמונה עצמית. היא מאפשרת לאדם לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו וכך לעורר בגוף שינויים פיזיולוגיים מופלאים שמובילים לבריאות פיזית ונפשית גם יחד.

    קראו עוד אודותיי >

    התפישה החדשה מבוססת על ידע מדעי עדכני בתחומים רבים, אשר יוצרים תמונה הוליסטית, מקיפה, מעגלית, על העצמי ועל היקום כולו. התפישה היא איגוד של דעתם המלומדת של אלפי מדענים מרחבי העולם, ומעולמות מגוונים.

    אני רוצה ללמד אתכם דברים מרתקים על הדרך בה פועלים מוחנו, שהיא, למעשה, הדרך בה פועל היקום! על הדרכים בהן יש באפשרותכם לבצע במוחכם מניפולציות קוגניטיביות חכמות שישנו אתכם, את מחשבותיכם, את רגשותיכם ואת התנהגותכם. על האפשרות שיש בידיכם לעשות שימוש בתכונת הנוירופלסטיות של המוח על מנת לייצר כימיה שונה במוחכם, וכך לשנות את ביטוי הגנים בגופכם (אפיגנטיקה) – והתוצאה הינה נפש בריאה בגוף בריא.

    איך זה עובד?

    בפגישות הראשונות שלנו נגדיר את המטרות שלנו –

    מה את/ה רוצה לשנות בעצמך?

    מהן תכונות האופי החיוביות שלך, ומהן השליליות? אילו רגשות שולטים בך במהלך היום? האם את/ה חווה מחשבות טורדניות על נושאים החוזרים על עצמם? מה גורם לך לאבד אמון בעצמך? ועוד. נשב וננתח את תכונות האופי ודפוסי ההתנהגות שיש ברצונכם לשנות. לאחר מכן אכתוב תכנית פעולה ראשונית על פיה נפעל, אשר מטרתה לשנות את הדפוסים המפריעים לך ביותר. תכנית הפעולה משתנה במהלך הזמן, עם השינויים שחלים בך בעקבות האימון. השינויים הללו יאפשרו לך לחשוב מחשבות אחרות ולחוש רגשות שונים, ולכן – גם מטרותיך תשתננה בהתאם.

    אמונות מגבילות מונעות מאתנו להאמין בעצמנו

    במהלך הפגישות הבאות נגלה מהן האמונות המגבילות שיש לך על עצמך ועל היקום אשר מייצרות אצלך את המחשבות, הרגשות ודפוסי ההתנהגות השליליים. נפורר את האמונות הללו לגורמים, ונחליף אותן באמונות חיוביות ומקדמות. תוך כדי התהליך אעביר לך ידע מרתק אודות מוח האדם ואודות היקום כולו. ידע זה ישנה את האופן בו את/ה רואה את המציאות, ויאפשר לך לראות עצמך – ואחרים – באופן סלחני יותר וחומל. מתוך החמלה מתפתחת גם אהבה עצמית, ואהבה לאחר.

    לפי מחקרים, הזמן הדרוש להטמעת שינוי באופן עמוק, כאוטומציה, הינו 2-3 חודשים של התמדה יומיומית נחושה.

    נכתב לאחרונה:

    רפואת פני השטח – Bio-Terrain Medicine
    מיקרוביולוגיה

    רפואת פני השטח – Bio-Terrain Medicine

    מתוך: 'המדריך לצופה המתאורר' > במאמר "פליאומורפיזם: הדרך בה פועל הטבע", ראינו כי הסומטידים המשתנים תדיר מייצרים מגוון חיים מולקולריים

    מיתוס ההידבקות וההדבקה / על עקרונות מדעיים שהמדענים לא עומדים בהם
    מיקרוביולוגיה

    מיתוס ההידבקות וההדבקה / על עקרונות מדעיים שהמדענים לא עומדים בהם

    פרק מתוך: 'המדריך לצופה המתאורר' > ד"ר תומס קואן וסאלי פאלון פותחים את הפרק הראשון בספרם המשותף 'מיתוס ההידבקות' (The

    פליאומורפיזם: הדרך בה פועל הטבע
    מיקרוביולוגיה

    פליאומורפיזם: הדרך בה פועל הטבע

    מתוך: 'המדריך לצופה המתאורר' > עדות לפליאומורפיזם: ד"ר רוברט או יאנג בסרטון הבא תוכלו לצפות בעדות מצולמת לתופעה שהיא לא

    המערכת האקולוגית המגוונת שהיא אני
    מיקרוביולוגיה

    המערכת האקולוגית המגוונת שהיא אני

    גופנו הוא מערכת אקולוגית מופלאה, אשר כמאה טריליוני יצורים חיים קוראים לו "בית". מבחינה מספרית, גוף האדם מכיל כ-1% תאים

    פאן פסיכיזם הולוגרפי: טווח תודעה 'ברור' עד 'מפוקסל'
    הולוגרפיה

    פאן פסיכיזם הולוגרפי: טווח תודעה 'ברור' עד 'מפוקסל'

    בתמונת פילם של הולוגרמה, כל חלק של התמונה מכיל את המידע על כל התמונה. כאשר נחתוך את התמונה, כל חצי

    זכרונות ילדות: תוצר של קידוד למידע שניתן לשנות
    קצרצרים

    זכרונות ילדות: תוצר של קידוד למידע שניתן לשנות

      זכרונות ילדות אשר מקשים עלינו מהתקדמות בחיינו בתחומים השונים הם תוצר של נתיבים אוטומטיים של החומר ('זכרון תאי'). זכרונות

    שינוי תפישת המציאות: כך נשפר את בריאותנו הפיזית והנפשית כאחד.

    כדי לשפר את בריאותנו הפיזית והנפשית, עלינו לשנות את ההנחיות שנותן המוח לגוף. עלינו לפעול באופן אפיגנטי ("מעל הגן"), לשנות את הסביבה הכימית של האורגניזמים בגופנו, וכך לשנות את המסרים שמשדר כל אורגניזם. אנו משנים את הביטוי של הגן אל סביבתו (לא את הגן עצמו) – זו משמעותה של אפיגנטיקה. כך אנו משנים את התדרים שמייצר כל אורגניזם בשדה האלקטרומגנטי שלו.

    השדה האלקטרומגנטי האנושי מורכב מכל השדות האלקטרומגנטיים של טריליוני האורגניזמים הזעירים הללו, ולכן כאשר התדרים שלהם משתנים – משתנה גם התדר שלנו כמכלול. וגם ההפך הוא הנכון – כאשר אנו משנים את התדר שלנו כמכלול, כל אורגניזם קטן גם הוא מקבל את האנרגיה החדשה, בלולאת משוב.

    תכונת הנוירופלסטיות של המוח היא תכונה מופלאה.

    יש באפשרות האדם לשנות את מבנה הקשרים הסבוכים בין הנוירונים (תאי העצב) במוח. אזורים חדשים לפתע נדלקים ומייצרים הרבה חשמל. "מדברים הרבה". אזורים אחרים, שבעבר דלקו מרבית היום, לפתע בקושי נשמעים. אין להם אנרגיה.

    כאשר המחשבות שלנו משתנות, השינוי הזה מתחיל להיות משמעותי.

    המחשבות הן האנרגיה אשר מיתרגמת לכימיה ולרגש, בסופו של דבר. ולכן המפתח הוא השליטה במחשבות. כאשר המחשבות הן חיוביות ומקדמות, האזורים המפיקים את הכימיקלים של הרגשות מקבלים הנחיה לייצר רגשות חיוביים.

    תהליך האימון הקוגניטיבי-התנהגותי כולל למידת שליטה עצמית על מחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו.

    על מנת שנוכל לשלוט במחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו, עלינו להיות במצב קוגניטיבי בעל מודעות גבוהה – מצב של מטא קוגניציה – ה"סטייט אוף מיינד" בו מצוי האדם כאשר הוא מודע, ברגע ההווה, למחשבות העוברות בו, לרגשות העולים בו, ולהתנהגותו. ב-Zen קוראים לזה "להיות בסנטר (center)".

    מתוך היכולת להביט באמצעות 'מבט על' זה על עצמו, יכול האדם לראות היכן הוא מתנהל "על אוטומט" שלילי, לעצור, לזהות ולפעול על מנת לשנות זאת.

    כדי להיות במצב של מטא קוגניציה עלינו לפתח תפיסת מציאות חדשה, לתרגלה ולהכניסה לשגרת יומנו. עלינו לשמור על תפיסת המציאות החדשה שלנו באמצעות אימון קוגניטיבי-התנהגותי עצמי, קבוע ומתמשך.

    עלינו לאמן את מוחנו באופן נחוש, עד אשר נצליח לשנות את האותות החשמליים והכימיים שמוחנו וגופנו מייצרים.

    בעזרת תרגילים קוגניטיביים-התנהגותיים נשנה את תפיסת המציאות שלנו, אשר מיוצגת באמצעות האמונות של תת המודע שלנו. נשנה את הכימיה בגופנו – אותה כימיה שגורמת לנו להיות מיואשים, רגזנים, חמי מזג, מדוכאים, חרדתיים, ושאר תכונות אופי הטמועות בנו כהרגל מכשיל. יהיה בנו יותר מן ה"אני" הנחמד שלנו. ה"אני" שאנחנו אוהבים בעצמנו. והאהבה העצמית שלנו תתעצם מיום ליום, עד אשר תהפוך להרגל גם היא.

    מוכן/ה לשנות את המציאות שלך?

    אשמח להנחות אותך:



      רשתות תקשורת עצביות של נוירונים

      ישנן הנחיות מאוד מדויקות, וכל אחד יכול לפעול על פיהן.

      אם תפעלו על פי ההנחיות, אתם תראו תוצאות. ההרכב הכימי בגופכם ישתנה ואתם תחוו שינוי ברור במחשבותיכם, רגשותיכם והתנהגותכם. תהפכו לעדות חיה נוספת.

      לאחר שתשנו את ההרכב הכימי של גופכם, תוכלו להיות מי שאתם באמת רוצים להיות ולמעשה – להיות מי שאתם באמת כבר עכשיו – מתחת לכל שכבות ההגנה, האמונות המגבילות, וה"אוטומטים" הקוגניטיביים השליליים שנוצרו בכם לאורך השנים, עקב נסיבות חייכם. חוויות רבות עיצבו את אמונותיכם העצמיות, ואת אמונותיכם על העולם. אך אלו הן רק אמונות – וככאלה, יש באפשרותנו לשנות אותן.

      איך מתחילים ללא הנחיה? בוחרים תרגיל קוגניטיבי התנהגותי ומנטרה.

      הדפוסים האוטומטיים השליליים הם ביטוי של כימיה "קלוקלת" בגוף. חומרים כימיים מוחשיים – פיזיים – בתוך גופכם, הם המקור של מחשבותיכם השליליות ושל רגשותיכם השליליים.

      דעותיו הקדומות של המוח האנושי

      מוחנו מייצר כימיה על פי "ניסיון קודם" שיש לו בנושא המסויים. אותו "ידע קודם" מאוחסן במקום השליטה של תת המודע. כלומר, תת המודע הוא זה שמחליט מה נחשוב, איך נרגיש וכיצד נתנהג תחת כל סיטואציה, וכלפי כל אדם. המודע שואל – ותת המודע מספק תשובות, לפי מיטב ידיעתו.

      לתת המודע יש את התשובה לכל שאלה שנשאל אותו. כיוון שאם אין לו את התשובה, הוא ממציא תשובה לפי "מה שנראה לו". הוא סורק את מאגר המידע ובודק אם יש ידע דומה, ועליו מבסס את תשובתו למודע.

      האם אני מסוגל/ת?

      למשל, אם אשאל את עצמי: "אני מסוגלת לעשות את זה?". תת המודע מיד יבדוק איך התנהלתי בסיטואציות דומות בעבר ויחליט אם אני מסוגלת – או לא. ואם התייאשתי בעבר בכמה וכמה סיטואציות דומות, תת המודע מיד יסיק מסקנות ויעביר לי את התשובה: "לא, את לא מסוגלת. הנה, אפילו יש לי הוכחות". ועל פי ההנחיות הללו של תת המודע, במקום אחר במוח מיד מתחילים לייצר כימיקלים שמפתחים בי מחשבה מייאשת: "אני לא מסוגלת, כי כך וכך".

      לאחר מכן מיוצר בי הרגש המתאים: חשש. אני מרגישה חוסר ביטחון. והנה מגיעה ההתנהגות ההולמת את כל אלו, ואני נמנעת מביצוע הפעולה. שיחקתי לידיו של תת המודע.

      אך אל לי לכעוס על תת המודע שלי. הוא פשוט לא מעוניין שהמודע שלו יחווה אכזבות. תפקידו לאפשר לי את המצב הטוב ביותר להישרדות בעולם. הוא מבקש להגן עליי מפני פגיעה נפשית, כיוון שלפי מיטב 'הבנתו', פגיעה נפשית פוגמת ביכולת הישרדותי בעולם.

      אין לתת המודע כל יכולת להבין כי פגיעה נפשית תורמת להתפתחותי האישית ולמעשה, ההתפתחות האמתית היא הלמידה וההבנה כיצד להתמודד עם הפגיעה – ולצמוח ממנה למקום גבוה יותר במודעות האישית.

      תת המודע הוא קולו של הגוף (תודעת הגוף). וכדי שאוכל להתפתח, עליי להשקיט את תודעת הגוף. לא להשתיק, אלא להרגיע. תודעת הגוף שומרת את זכרונות חוויות חיינו, ומצטבר בה מתח רב. תפישת המציאות שלנו מזינה את המתח, או מפחיתה אותו. יש לנו אפשרות לשלוט בתהליך.

      תפיסת המציאות של האדם היא זו שהופכת אותו לאומלל – או לחילופין, לשמח בחלקו ובטוח בעצמו.

      האדם מתנהג באותו האופן בכל יום, כאשר הרוטינה הקבועה קובעת את התנהלותו האוטומטית בחייו. אנו קמים בבוקר באותו האופן, מצחצחים שיניים באותו האופן, בודקים את ההודעות שלנו באותו האופן, מגיבים לסיטואציות באותו האופן. כאשר אנו מתנהלים באופן קבוע בכל יום, אנו מקבעים את אופיינו – בין אם הוא מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. אנו גורמים לכך שבכל יום אנו נהיה אותו האדם בדיוק. ולכן אנו תופסים את המציאות שלנו באותה הדרך בדיוק.

      אם תפיסת המציאות שלנו גורמת לנו סבל, אנו נמשיך לסבול, עד שנשנה את התנהלותנו הקבועה וניצור רוטינות חדשות.

      שינוי תפיסת המציאות משנה את חיינו
      שינוי תפיסת המציאות משנה את מחשבותינו, רגשותינו, התנהגותנו – למעשה, את אופיינו.

      הדרך בה רואה האדם את המציאות שלו קובעת מי הוא, מהו אופיו. תפיסת המציאות הינה, למעשה, הפרשנות של מוחנו לסיטואציה הספציפית במציאות.

      נביט על התהליך המתרחש במוח האדם מבחינה ביו-כימית:

      כאשר אנו חושבים מחשבה, או עולה במוחנו זיכרון כלשהו, תגובה ביו-כימית נוצרת במוחנו [1]. תגובה ביוכימית זו גורמת למוחנו לשחרר אותות כימיים מסויימים. כך, למעשה, אנרגיה הופכת לחומר. המחשבה, שהיא אנרגיה לא חומרית (אותות חשמליים המקודדים על גבי שדות אלקטרומגנטיים) הופכת לשליח כימי – חומר (נוירוטרנסמיטר). האותות הכימיים מופקים בהתאם למחשבה המייצרת אותם, וגורמים לגופנו להרגיש בדיוק בדרך התואמת את הדרך בה חשבנו. וברגע שאנו שמים לב כי אנו מרגישים באופן מסויים, אנו מייצרים מחשבות נוספות אשר מתאימות לדרך בה אנו מרגישים, ומוחנו משחרר אותות כימיים נוספים הגורמים לנו להרגיש באותה הדרך התואמת לדרך בה אנו חושבים. אנו חיים בתוך לופ אינסופי.

      לדוגמה:

      אם יש לנו מחשבה מפוחדת, גופנו יפיק כימיקלים תואמים, ואנו נתחיל להרגיש פחד. ברגע שאנו מרגישים את הפחד, הרגש הזה גורם לנו לייצר עוד מחשבות מפוחדות. והמחשבות הללו גורמות למוחנו לשחרר אף יותר כימיקלים תואמים, אשר יגרמו לנו להמשיך ולהרגיש את רגש הפחד התואם את המחשבה. ולפתע אנו אנו תקועים בתוך "לופ" בו מחשבותינו מייצרות רגש, והרגש מייצר עוד מחשבות המייצרות עוד רגש תואם – וכן הלאה.

      [1] תרגום חופשי מתוך ספרו של ד"ר ג'ו דיספנזה, חוקר מוח ונפש:
      Becoming Supernatural – How common people are doing the uncommon.

      והפרשנות

      המחשבה עצמה הינה תוצאה של פרשנות המוח את הסיטואציה. לאחר שהמוח מפרש את הסיטואציה, הוא מתחיל להפיק כימיה מסויימת המתאימה לאותה הסיטואציה. הכימיה המסויימת מייצרת במוחנו מחשבות מתאימות. המחשבות מאפשרות ייצור רגש מתאים, הרגש מתלכד עם המחשבה לכדי אמונה והאמונה מניעה את האדם להתנהג בדרך ההולמת אותה. ההתנהגות הזו מייצרת מחשבות נוספות המתאימות להתנהגות וכך, באופן מעגלי, האדם יוצר עצמו שוב ושוב כישות אומללה – או כישות יציבה ובטוחה.

      כיצד נוצרת הפרשנות?

      המוח קולט מידע מן החושים. לאחר קליטת המידע, המוח בוחן מה קיים אצלו ב"ארכיון המידע" – תת המודע – אודות 'מידע מסוג זה'. חוויות שעברתי הקשורות לנושא, משפטים שאמרו לי על הנושא, אמונות שיש לי על הנושא. אם, למשל, לאדם יש ערך עצמי נמוך עקב חוויות עבר שגרמו לו לחשוב כך על עצמו, כל המציאות שלו תעבור דרך המסנן של "אני לא ראוי" ועל כן תהיה מעוותת ולא אמתית, ותגרום לאדם סבל נפשי רב.

      לדוגמה:

      נעמי רואה עצמה כחסרת ביטחון. היא פגשה בשכנתה במעלה מדרגות ביתה. היחסים בינה לבין שכנתה הם בדרך כלל קצרים אך חברותיים. נעמי אמרה לשכנתה שלום, והשכנה ענתה באופן קצר וענייני, שלא כהרגלה. נעמי פירשה את הסיטואציה ואמרה לעצמה: "היא ודאי כבר לא מחבבת אותי", ומייצרת מחשבות נוספות: "מעניין מה עשיתי", "אולי בגלל שהרעשתי קצת בשבת שעברה?" וכדומה. נוצר בנעמי רגש לא נעים של מבוכה ועצב. היא מאשימה את עצמה ומבקרת את עצמה. נוצרת בה אמונה: "השכנה לא אוהבת אותי". אמונה זו מובילה אותה להתנהגות נמנעת בפעמים הבאות בהן היא פוגשת את שכנתה, וכתוצאה מכך היחסים ביניהן מתקררים.

      לו מוחה של נעמי היה מפרש את המצב באופן אחר, המציאות שלה הייתה אחרת. לו הייתה נעמי אומרת לעצמה: "זה לא קשור אליי. ודאי עובר עליה משהו. אולי כדאי שאשאל לשלומה", היא הייתה מתנהלת באופן ההולם את המחשבה הזו, שואלת לשלומה של השכנה ומפתחת עימה יחסי קירבה.

      איך יוצאים מן המעגל השלילי?

      הפרשנות האוטומטית שנתן מוחה של נעמי לסיטואציה הניעה ויצרה את המעגל הקוגניטיבי השלילי.

      את הפרשנות השלילית ניתן לשנות באמצעות שינוי תפיסת המציאות, בעזרתם של הרגלים קוגניטיביים-התנהגותיים חדשים.

      כאשר אני תופס עצמי כאדם חסר ביטחון, זו המציאות שלי בכל צעד שאני מבצע. מחשבות שליליות מלוות אותי בכל מעשיי. החל מהדרך בה אני משוחח עם עצמי ומחזיק את גופי, ועד לאופן בו אני משוחח עם אנשים אחרים ומתנהל בחיי היומיום. כדי לשנות את תפיסת עולמי, עליי להיחשף למידע רב חשיבות בנוגע לדרך פעולתו של מוח האדם ולסגל הרגלים קוגניטיביים והתנהגותיים חדשים. כאשר מסגל האדם הרגלים המעודדים את מוחו להפיק כימיקלים המייצרים מחשבות חיוביות, הוא משתנה לבלי היכר, או אולי – מגלה עצמו מחדש, כפי שהוא באמת, במלוא הפוטנציאל שלו. ולפתע, האדם חש כי יש לו אומץ לב.

      אומץ לב הוא תוצר של ערך עצמי גבוה
      אומץ לב הוא תוצר של ערך עצמי גבוה

      האם יש לך את האומץ לעשות את זה?*

      * "את האומץ לעשות מה?" – לכל אחד/ת תשובה משלו. קח/י רגע לחשוב – מהי התשובה הראשונה שעולה בראשך? באיזה תחום היית רוצה לפתח אומץ לב ואמונה עצמית?


      רבים מאתנו חשים כי חסרה בנו תכונת אומץ הלב. המחסור האישי בתכונה זו נובע מנסיבות חיים כאלו ואחרות שהובילו אותנו לחשוב כי אנו לא מספיק טובים, לא מסוגלים, שאנחנו שווים פחות. שאנחנו לא ראויים.

      אדם שמרגיש לא ראוי או לא מסוגל, חושש להיפתח לעולם. אין לו ביטחון בעצמו, ולכן הוא לא יפעל לטובת השגת הדברים שהוא מעוניין בהם. יתכן והוא ירגיש שהוא "עומד במקום" ולא מצליח להתקדם. שהוא נמנע מתוך ביישנות וחוסר ביטחון. שהוא לא מנצל הזדמנויות הנקרות בדרכו, ולא מייצר באופן יצירתי הזדמנויות אחרות. שלא רואים אותו. יתכן ויחוש כי הוא לא מעז לחיות את חייו במלואם, וכי הוא חסום מלממש את ייעודו האישי. הוא מרגיש כמו פוטנציאל לא ממומש – מפוספס.

      הערך העצמי שלנו מסתתר מתחת לשכבות עבות של אמונות עצמיות שליליות

      אם את/ה מרגיש/ה כי חסרה בך תכונת האומץ, חסרה בך, בראש ובראשונה, אמונה עצמית חיובית. למעשה, האמונה העצמית החיובית נמצאת בך עמוק בפנים, אך היא מוסתרת מתחת לשכבות עבות של אמונות עצמיות שליליות אשר הוטמעו בך לאורך חייך. ניתן להסיר את שכבות ההגנה השליליות הללו ולגלות תחתן את אמונתנו העצמית מלאת התקווה והאופטימיות, את מסוגלותנו האמתית. את רוחנו. את היכולת שלנו לסלוח לעצמנו, לומר לעצמנו שאנחנו בסדר, לאהוב את עצמנו ולהעניק לעצמנו את כל הטוב אשר מגיע לנו.

      מותר לנו לטעות. להפך – רצוי לטעות. כי זה אומר שניסינו לצמוח. אנו אנושיים. מן הטעות אנחנו מתפתחים.

      אומץ נובע מאמונה עצמית במסוגלות אישית גבוהה.

      אדם שמאמין בעצמו, הוא אדם שיש לו אמונות עצמיות מחזקות:

      הוא מאמין שהוא ראוי להערכה, אהבה, חמלה, סליחה, קבלה. הוא מאמין שהוא יכול, חזק, מסוגל, שמגיע לו. הוא מאמין שהוא אנושי, ושמותר לו לטעות. ומתוך כל האמונות העצמיות החיוביות הללו, הוא ינסה דברים והוא לא יחשוש אם לא הצליח. בעיניו זה פשוט חלק מהחיים, וזה בסדר.

      אדם אמיץ יקבל כישלון כהזדמנות להשתפר ולצמוח. הוא יעצור כדי לבדוק מה "לא הלך". מה הוא עשה בסדר במקרה הספציפי, ומה הוא עשה לא בסדר. הוא ישפר עצמו ויתקדם הלאה ללא הלקאה עצמית חזרתית על העבר.

      כאשר לאדם יש אמונה עצמית שהוא אינו יכול או אינו ראוי, ש"לא מגיע לו", שהוא "שווה פחות", הוא מפתח התנהגות נמנעת, מתחמקת, בורחת ומתרחקת. הוא מסגל התנהגות שמרמזת על רצונו האמתי – להתחבא. להתכנס פנימה. הוא מפחד לנסות. מפחד להעז. השפה הפנימית שבאמצעותה האדם משוחח עם עצמו תהיה שלילית ברובה, ויכולה לכלול תוכן, כמו למשל: "מה יגידו אם אכשל? מה אומר אני על עצמי אם לא אצליח? עדיף שלא אנסה בכלל. אני לא רוצה להתאכזב."

      כאשר האדם מפתח אומץ הוא משנה דעתו – עכשיו הוא דווקא מעוניין לחפש, לגלות, לראות ולהיראות. הוא מבקש להתמודד עם גב זקוף. הוא סקרן לגלות מה יקרה עכשיו. יש לו מוטיבציה לפעול.

      המרחק בינינו לבין ה"אני" האמיץ שאנו רוצים להיות הוא לעתים גדול מאוד, עד כי לעתים קרובות אנו לא מאמינים שאי פעם נצליח לצמצמו. "מה לעשות, זה מי שאני", נאמר בעגמומיות מכורכמת, ונספר לעצמנו כי אין זה ויתור אלא תרגול של קבלה עצמית. אך התחושה הקטנה והמרירה לרוב לא תיעלם ממחשבותינו, ותעלה למודע על מנת להציק לנו מדי פעם:

      כאשר אנו רוצים העלאה בשכר ומוותרים מראש משום שאנו חוששים להתמודד מול אנשים שאנו תופסים כבעלי סמכות, או "מעלינו"; כאשר אנו רוצים לעשות שינוי כלשהו בחיינו המקצועיים אך חוששים כי אנו לא מספיק טובים, ומי אנחנו בכלל? למה שיקשיבו דווקא לנו, ה"קטנים"?; כאשר אנו רוצים לומר את שעל ליבנו במערכת היחסים הזוגית אך חוששים כי דברינו יתפרשו באופן לא נכון ותחל מריבה, אז אנו שותקים מראש; כאשר אנו לא עומדים על שלנו כאשר עוקפים אותנו בתור, או מתוך חוסר היציבות הרגשית אנו עומדים על שלנו בכעס רב ומרגישים שאיבדנו שליטה; לא חסרות לנו דוגמאות אישיות. חלק מהן, על אף שהתרחשו בעבר הרחוק, עדיין תופסות את תשומת לבנו באמצעות מחשבות טורדניות. ולא פלא שכך. אומץ הוא מרכיב חשוב בחיי האדם ולכן  יש בו משמעות. הוא מעניק לאדם את החירות לבחור, את היכולת להביט לעולם בגובה העיניים ובאופן יציב. הוא מעניק תחושה של שליטה בהווה.

      שלל אפשרויות נפתחות בפני האדם שמעז לחשוב שהוא מסוגל להן.

      למזלנו, אומץ לב הוא תכונה נרכשת.

      אומץ מאפשר אפשרויות בחירה
      אומץ פותח בפנינו אפשרויות בחירה מתוך מודעות למסוגלותנו, ומאפשר לנו לבצע בחירות נכונות יותר, טובות יותר עבורנו ועבור האחרים.

      פיתוח ערך עצמי, ביטחון עצמי ואומץ: באמצעות אימון קוגניטיבי-התנהגותי

      אם אתם מעוניינים לפעול למען השינוי שאתם מבקשים, שלחו לי הודעה:



        איך מפתחים אומץ?

        "כל שצריך לעשות" הוא לבצע מניפולציות חכמות על תת המודע שלנו, ולהטמיע במוחנו אמונות חדשות שיחליפו את האמונות הנוכחיות. דבר זה ניתן לביצוע באמצעות שפה ש'יודעת לשוחח' עם תת המודע של האדם ולשכנעו להאמין בדברים אחרים. אחת השיטות הללו היא NLP. ומדוע המרכאות הכפולות במשפט "כל שצריך לעשות"? כיוון שלא מדובר בתהליך 'בזק' או בתרופת פלא. NLP (ושיטות דומות) הינה שיטת אימון מנטאלי קוגניטיבית התנהגותית, שיתכן ועובדת מהר באופן יחסי לשיטות ארוכות הטווח, אך כדי להגיע לתוצאות אמתיות, כדי להרגיש עצמנו משתנים באמת והופכים לאדם שאנו רוצים להיות – יש להתחייב לתהליך יישומי ולקחת על עצמנו אחריות אישית לפעול. לא סתם הדגשתי את זה. זה חשוב.

        NLP = Neuro Linguistic Programming

        רבים הם השמות העבריים ל-NLP. ביניהם: ניתוב לשוני עצבי, ניתוב לשוני פיזיולוגי, תכנות נוירולוגי לשוני, תכנות לשוני עצבי, חקר המצוינות, חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית, ועוד. אך מהו ההסבר הפשוט?

        המוח האנושי פועל בדומה מאוד למחשב. אתם ודאי מודעים לכך שמדענים רבים מבקשים לחקות את המוח האנושי באמצעות בנייתם של רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית חכמה (AI) יותר ויותר, אשר לומדת לבדה על פי ניסיונה החווייתי בעולם. אך גם המחשב המתקדם ביותר אף לא מתקרב לרמת המורכבות של המוח האנושי. המוח האנושי הינו ה'מחשב' המתוחכם ביותר בעולם.

        כל המחשבים פועלים על בסיס חשמל – יחידות המחשב 'משוחחות' אחת עם השניה באמצעות פולסים חשמליים. כאשר מתכנת מעוניין לשוחח עם המחשב הוא עושה זאת באמצעות שפת תכנות, השפה המגשרת בין שפת המחשב הבסיסית, לשפת בני האדם. וגם אצלנו, בני האדם, נוירונים (תאי העצב) משוחחים בינם לבין עצמם באמצעות פולסים חשמליים. וכאשר המתכנת, כלומר – אני עצמי – מעוניין/ת לשוחח עם המחשב שלי (המוח), עליי לדבר את שפת התכנות, שפת הגישור אל תת המודע. 

        השפה בה אנו 'משוחחים' עם המחשב (המוח שלנו) קובעת מי אנחנו.

        השפה בה אנו עושים שימוש כדי לשוחח עם עצמנו קובעת אילו כימיקלים מוחנו ייצר, איזו סביבה כימית מוחנו יעניק לתאי גופנו הרבים. מחשבות, רגשות והתנהגות נובעים מההרכב הכימי שמייצר מוחנו. הווה אומר, השפה העצמית שלנו קובעת אם אנו נהיה רגועים או נרגזים, מרוצים או אומללים, אוהבים או מתרחקים ונמנעים, ועוד.

        ולכן, כדי לשנות את ההרגלים הישנים שלנו, כלומר כדי להשתנות, עלינו להחליף את השפה. באמצעות השפה בה אנו משוחחים עם עצמנו נשנה את ההנחיות הנוכחיות שעל פיהן מוחנו מחליט כיצד נרגיש ונתנהג. נחליף מידע ישן במידע חדש. יש לנו דרך נפלאה להחליט מה יהיה התוכן שלנו עצמנו. עלינו רק – להתחיל לעשות זאת הלכה למעשה.

        עלינו לסלול את דרכנו בעצמנו באמצעות אימון מוחי נחוש
        דרכנו איננה סלולה. עלינו לסלול אותה בכוחות עצמנו, באמצעות חזרתיות התנהגותית והתמדה נחושה.

        אימון אישי חווייתי בשיטה אינטגרטיבית

        מה אני עושה, על קצה המזלג?

        אני מנגישה ידע אשר תפישתו ויישומו משפרים את מצב רוחו של האדם, ומשנים את חייו לטובה.

        בהתעמקות בתוך השיטה מדובר באימון קוגניטיבי-התנהגותי, נפשי ורוחני, המתבצע באמצעות שיטה תהליכית מבוססת NLP. שיטה זו משלבת תחומים רלוונטיים נוספים, כגון: פסיכולוגיה חיובית, קוגניציה גופנית, פילוסופיות אקזיסטנציאליות והומניות, מוזיקה, אמנות, תנועה ועוד. אימון מנטאלי זה מיועד ומוביל להתפתחות תכונת האומץ. הוא עובר דרך ונוגע במקומות כגון פיתוח מודעות עצמית, מודעות חברתית וסביבתית, שליטה עצמית, חמלה, יציבות נפשית, ביטחון עצמי, משמעות אישית, תחושת סיפוק אמיתי מההווה ופיתוח ציפייה אופטימית לעתיד, ועוד. האימון הינו תהליכי ומובנה בהתאם לשלבי התפתחות התודעה של האדם.

        מהו אימון קוגניטיבי התנהגותי בשיטת NLP?

        אימון קוגניטיבי התנהגותי מבוסס NLP מטרתו לשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות, על מנת לשפר את חיינו באופן ניכר ולהוביל אותנו לכדי הצלחה בתחומים המגוונים בחיינו. את השינוי התפיסתי מבצעים באמצעות החלפת תבניות קוגניטיביות במוחנו המכילות אמונות אשר מגבילות ומכשילות אותנו, בתבניות קוגניטיביות מקדמות וחיוביות. שינוי קוגניטיבי זה גורר גם שינוי נפשי והתנהגותי – אנו חשים רגשות תואמים ומתנהגים באופן התואם את אמונותינו העצמיות החדשות, החיוביות.

        רגע ההווה שלי קובע מי אני

        אימון אישי מבוסס NLP נועד ליצור באדם שינוי עמוק בראייתו את המציאות – שינוי תפיסתי, נפשי ורוחני. במפגשי אימון אישי קוגניטיבי הוליסטי מסוג זה נלמד – למי או למה אני מעניק/ה את תשומת הלב שלי? למי או למה אני נותן/ת את רגע ההווה שלי במתנה? כיצד אני משנה זאת וצומח/ת, חי על פי ערכיי וחש/ה סיפוק ומוטיבציה? איך אני מתגבר/ת על החשש שלי מעשיית הצעדים המקדמים אותי? איך אני מתחיל/ה להאמין בעצמי, לאהוב את עצמי באמת? איך אתחיל לחיות את חיי על פי הערכים שאני מאמין/ה בהם, אך אינני מיישם/ת אותם? איך אמצא משמעות ברגע ההווה שלי ואפתח מוטיבציה לפעול?

        מוצאים משמעות ברגע ההווה
        מוצאים משמעות ברגע ההווה

        פיתוח אומץ הינו שלב התפתחותי במסע אל המודעות העצמית. 

        האימון נועד למצוא את המכשולים הלא מודעים אשר יוצרים אצלנו הכשלה עצמית ומונעים מאיתנו התקדמות והתפתחות. לאחר שמצאנו את המכשולים, ועתה אנו מודעים להם, ומודעים למחשבות ולהתנהגות אשר הם מייצרים אצלנו, נוכל להחליף אותם באמונות עצמיות אמיצות ומחזקות. ניצור ביטחון עצמי גבוה, נפתח תחושת מסוגלות; נבין כי אנחנו בסדר בדיוק כפי שאנחנו, כי אנו אנושיים; נגלה את היכולות האמתיות שלנו כבני אדם שראויים לקבל ולתת אהבה ונפחית את רמתה של החרדה החברתית; נלמד כיצד למקד את תשומת לבנו בדברים הנכונים והטובים לנו להשגת מטרותינו. כאשר נגדיל את ערכנו העצמי בעיני עצמנו, נסלח לעצמנו ונקבל את עצמנו, נוכל לקבל ולסלוח גם לאנשים אחרים.

        למי מתאים אימון קוגניטיבי התנהגותי?

        לכל אדם ישנן אמונות מגבילות אשר נוצרו בילדותו או במהלך חייו, ואלו מונעות ממנו התקדמות אל עבר מטרותיו האישיות ו/או המקצועיות. האימון מתאים לכל אחת ואחד אשר מבקשים לפתח אומץ ומודעות עצמית. אשר מוכנים להשקיע בעצמם את הזמן, ולהתחייב לתהליך החווייתי. לא ניתן לשנות את המצב הקיים מבלי לשנותו הלכה למעשה, כלומר באופן התנהגותי. הצעדים הראשונים הם הקשים ביותר, משום שכאשר מגיע הזמן לבצעם מוחנו נוטה להתנהג בדחיינות. "אחר כך", יאמרו לנו מחשבותינו; "מחר", "בזמן מתאים אחר", וכדומה. למידת דבר מה חדש מבזבזת אנרגיה (משאבי עיבוד מוחיים) עד אשר הופך הדבר להתנהגות אוטומטית. מוחנו מבקש לחסוך באנרגיה ולהישאר עם המהלכים האוטומטיים אשר הוא כבר מכיר (ובמיוחד כאשר אנו חיים בתחושת מתח תמידי). ולכן הוא ינסה להכשילנו מביצוע משימות אשר משנות את התנהלותנו הקבועה והחסכנית, אשר לטעמו ולפי ניסיונו האישי, היא תכנית הפעולה 'הטובה ביותר'.

        לפיכך, על מנת להשתנות עלינו להיות נחושים, ו'לעבוד' על מוחנו בדרכים יצירתיות ומרתקות. עלינו להתחייב לתהליך השינוי. אם נתחייב – נראה תוצאות. זה בהחלט שווה את זה. אנחנו שווים את זה, גם אם לעתים אנו לא מאמינים בכך.

        צמצום הפערים ביני לבין ה"אני האמיץ" שלי

        אומץ הוא לא מותרות. זו תכונה נדרשת על מנת שיוכל האדם לחיות את חייו במלואם. נדרש לנו אומץ על מנת שנעז לחיות את חיינו על פי הערכים בהם אנו מאמינים. על מנת שנוכל לעמוד יציב בתוך נהר של אמונות הנוגדות את אלו שלנו. על מנת שנוכל להתנגד כשצריך, ולפעול ולהוביל כשצריך.

        כאשר מחשבות עצמיות שליליות מייצרות בנו רגשות שליליים, לעתים נודה בינינו לבין עצמנו כי התנהגותנו השלילית אינה עומדת בקנה אחד עם ערכינו. אנו לא מתנהגים כפי שהיינו רוצים להתנהג. וכאשר קיים פער גדול מדי בין ה"אני" הנוכחי לבין ה"אני" שאני מעוניין להיות על פי ערכיי, נוצרת אצלנו מצוקה נפשית. אנו שופטים עצמנו בחומרה על פי ערכינו, ובהתאם לשיפוט הלא מחמיא (שאיננו אובייקטיבי או מציאותי) אנו מבססים אמונה עצמית שגויה: "אני לא ראוי/ה". המצוקות הנפשיות "מבזבזות" אנרגיה יקרת ערך – במקום להתקדם אל עבר מטרותינו החיוביות, יהיו אשר יהיו, אנו עסוקים במחשבות טורדניות שליליות ובפיתוח אמונות מגבילות אשר מכשילות את צעדינו.

        פיתוח אומץ, פיתוח ביטחון עצמי - שיטת NLP
        לעתים יהיה עלינו לחצות באומץ גשרים אשר איננו יודעים מה נמצא מעברם השני.

        אימון קוגניטיבי התנהגותי בשיטת NLP עשוי לעזור לך ביותר אם את/ה חש/ה אחד או יותר מהמאפיינים או הסימפטומים הבאים:

        • תחושה כי אינך מצליח/ה להתקדם בחיים – את/ה מרגיש/ה 'תקוע/ה' או 'עומד/ת במקום'. תסכול.
        • את/ה מתקשה בביצוע החלטות, אף הפשוטות ביותר.
        • ללא אנרגיה, ללא חיות, עייפות הנפש.
        • תחושת חוסר יציבות נפשית – רגשות הנחווים בעוצמה רבה, קשיים בויסות הרגשי.
        • חוסר ביטחון עצמי.
        • אדישות או ייאוש ("לשם מה כל זה").
        • תחושת אשמה תמידית.
        • חוסר שליטה עצמית.
        • כעס או זעם.
        • תחושת חוסר משמעות.
        • חוסר יכולת ליהנות מהרגעים הקטנים שבחיים.
        • תחושה כי את/ה חי/ה בעבר.
        • חרדה מהעתי.ד
        • מחשבות טורדניות.

        מדבריהם של מודרכים ומתאמנים:

        • "הביטחון העצמי שלי השתפר פלאים. אני חיה את ההווה ולא את העבר"
        • "אני מרגישה נורא אמיצה היום. החיים מרגישים לי אחרת, כאילו השתנתה לי מוזיקת האווירה ויש לי פסקול חדש, ממריץ ומרגש."
        • "את פוקחת לי את העיניים. אחרי כל אימון אני רואה דברים בצורה אחרת. אותם דברים נראים לי שונים. אני כמו בן אדם אחר. בקושי מכיר את עצמי."
        • "יש כאן התקדמות עצומה וחיי השתנו. לא האמנתי שאצליח אבל עכשיו אני מאמין בעצמי באמת."
        • "פעם ממש שנאתי לבלות עם אנשים, זה גרם לי לחרדות איומות. ועכשיו יש לי יכולת לראות אנשים אחרים בצורה יותר חמלתית, פתאום טוב לי לבלות עם אנשים."
        • "אני במודעות אחרת. ככל שעובר הזמן אני מצליח לשלוט בעצמי יותר ויותר."
        • "אני כל כך מודה לך, זה פשוט מדהים אותי שהצלחתי לסלוח לעצמי, ואני מצליח לסלוח גם לאחרים ולא להיתקע על העבר."
        • "רגשות האשמה שלי פחתו בצורה דרמטית כי הבנתי לעומק ואני סוף סוף מאמינה שמותר לי לטעות."

        הדרך החוצה רצופה בלמידת מנהגים חדשים

        ישנן תקופות בהן אנו חשים כי החיים הינם מאבק יומיומי. אנו מודעים לכך שאל מול מאבק זה עלינו להתייצב זקופים ובטוחים, אך לעתים אנו חשים חלשים ומחוסרי אנרגיה, ואין לנו את היכולת הנפשית לעשות זאת. על מנת שנוכל לצאת מן התהום האפלה עלינו לפתח יכולות (באמצעות אימון מוחי אינטנסיבי) ולאמץ מאפיינים של אדם שניתן לתארו כבעל "רוח חזקה": מודעות עצמית, מודעות חברתית, שליטה עצמית, חמלה, אמונה עצמית, נחישות והתמדה. עלינו ללמוד הרגלים אלו ולתרגלם יום יום (תוך ביצוע משימות מוגדרות ושינון מנטרות מחזקות), עד אשר יהפכו לחלק מאתנו, עד אשר נבצעם באופן "אוטומטי". עלינו לעבור תהליך בו נברר מי אנחנו, ונבין מי אנחנו מעוניינים להיות. המשפט "אנשים אינם משתנים" הוא שגוי מיסודו, שכן אנשים משתנים בכל יום ובכל רגע. ובעיקרם, אלו אשר מעוניינים בכל מאודם לעשות זאת.

        אדם אשר מצא משמעות לחייו, מסוגל לעמוד יציב בפני התלאות התוקפות אותו.

        כיוון שכאשר יש תכלית 'לכל זה', מתפתחת היכולת לסבול מבלי לחוש ייאוש. אם אינך מצליח/ה למצוא את המקום היציב שלך, את/ה לא לבד. ואני יכולה לעזור לך >

        כאשר אנו עוברים מתפישת עצמנו כקורבן לתפישת עצמנו כאחראים על גורלנו, אנו לומדים כיצד להיות המגדלור של עצמנו. אנו מנווטים עצמנו בחשיכה, ולא תלויים ונתלים בגורמים חיצוניים.

        מוכן/ה לבצע שינוי עצום בחייך?

        אימון קוגניטיבי-התנהגותי מתמשך, יחד עם השכלה ממוקדת מוח, נפש ורוח. פיתוח ערך וביטחון עצמי, מודעות ויציבות נפשית ופיזית. יצירת תהליכים אפיגנטיים מרפאי גוף ונפש.

        בוא/י לפגוש את המציאות החדשה שלך. שלח/י לי הודעה:



          מיכל הררי

          אימון קוגניטיבי התנהגותי לריפוי נפשי וגופני / מאסטר NLP ודמיון מודרך / חוקרת מקור התודעה

          צרו איתי קשר / קראו אודותיי

          גלילה לראש העמוד
          דילוג לתוכן