מהו מודל NOAM?
מודל NOAM הוא דרך להבין ילדים עם ADHD, קשיי קשב, קשיי ויסות וקשיים תפקודיים – דרך מערכת העצבים שלהם.
המודל יוצא מתוך ההבנה שקשב, רגש, התנהגות, עוררות ויכולת תפקוד אינם דברים נפרדים. כולם מושפעים מהאופן שבו מערכת העצבים של הילד פועלת באותו הרגע.
מערכת העצבים בודקת כל הזמן מה קורה סביבה ובתוכה:
- האם בטוח עכשיו?
- האם יש עומס?
- האם המשימה קשה מדי?
- האם הילד עייף, רעב או מוצף?
- האם יש יותר מדי גירויים?
- האם משהו מרגיש מאיים, מתסכל או לא צפוי?
בהתאם לכך, המוח מחליט לאן להפנות את האנרגיה והקשב שלו.
לכן, כאשר ילד אינו מצליח להתרכז, להתארגן, להירגע או לעצור תגובה, ייתכן שהבעיה אינה חוסר רצון או חוסר מאמץ. ייתכן שמערכת העצבים שלו פשוט אינה פנויה כרגע לתפקוד שאנחנו מבקשים ממנו.
במקום לשאול את עצמנו: "למה הוא לא מקשיב?"
מודל NOAM מלמד אותנו לשאול שאלות אחרות, ביניהן:
- מה קורה כרגע במערכת שלו?
- מה מעמיס עליה?
- מה חסר לה כדי להתארגן טוב יותר?
- אילו תנאים יעזרו לקשב, לוויסות ולתפקוד להיות זמינים יותר?
הקשב הוא לרוב לא הבעיה הראשונית
אחד הרעיונות המרכזיים במודל הוא שקשב אינו פועל לבד.
היכולת להתרכז מושפעת מרמת העוררות של מערכת העצבים, מאיכות השינה, מהמצב הרגשי, מתחושת הביטחון, מהמוטיבציה, מהמשמעות של המשימה, מעומס חושי וממצבו הגופני של הילד.
לכן ילד יכול להיות מוסח מאוד במצב אחד, אך מרוכז מאוד במצב אחר.
למשל, הוא יכול להתקשות לשבת בשיעור, אך להתרכז זמן רב בפעילות שמעניינת אותו. הוא יכול להתפרץ בבית, אך להחזיק את עצמו במסגרת במשך שעות (או להפך, אם קיים גורם של חרדה חברתית למשל).
הדבר אינו בהכרח מעיד על בחירה מודעת או על מניפולציה. הוא מעיד על כך שהיכולת שלו משתנה בהתאם למצב המערכת.
ההתנהגות היא מידע
מודל NOAM לא רואה בהתנהגות בעיה שצריך לעצור. ההתנהגות היא איתות, היא מספרת לנו משהו.
- תנועה מרובה, למשל, יכולה להיות ניסיון לא מודע של הילד להעלות את רמת הערנות שלו.
- הימנעות ממשימה יכולה להעיד על עומס, פחד מכישלון או קושי אמיתי להתחיל.
- התפרצות יכולה להתרחש כאשר המערכת כבר מוצפת ואינה מצליחה לעכב תגובה.
- חלימה בהקיץ יכולה להיות סימן לעייפות, תת־עוררות, הצפה או ניתוק.
- התנגדות יכולה להיות ניסיון להחזיר תחושת שליטה עקב חוויה של חוסר אונים.
כאשר אנחנו לומדים לקרוא את ההתנהגות בדרך הזאת, אנחנו יכולים להגיב באופן מדויק יותר.
קשר לפני שליטה
ילדים מפתחים יכולת לוויסות עצמי דרך קשר עם מבוגרים שמסייעים להם להירגע, להבין מה קורה ולחזור לאיזון.
לכן הקשר בין ההורה לילד הוא חלק מרכזי במודל. הורה רגוע, ברור וצפוי יכול לעזור למערכת העצבים של הילד להתארגן. לעומת זאת, תגובות של כעס, לחץ, בושה או איום עלולות להגביר את העומס ולהחמיר את הקושי.
אין פירוש הדבר שההורים צריכים לוותר על גבולות. המשמעות היא שגבולות עובדים טוב יותר כאשר הם ניתנים מתוך קשר, יציבות והבנה של היכולת הנוכחית של הילד.
בונים יכולת לפני שמגבירים דרישה
לעיתים אנחנו מבקשים מהילד להירגע, להתארגן, לזכור, להתמיד או לעצור את עצמו, עוד לפני שהיכולת הזאת זמינה לו באופן יציב.
מודל NOAM מלמד שלא מספיק לדרוש יכולת, צריך לבנות אותה. השינוי נעשה בהדרגה, באמצעות התאמת הדרישות, תרגול חוזר, יצירת הצלחות, חיזוק תחושת הביטחון ועזרה לילד לפתח יותר קיבולת פנימית.
המטרה אינה לעשות הכול במקומו, אלא לעזור לו לפתח בהדרגה יכולת לעשות יותר בעצמו.
גם הסביבה משפיעה על התפקוד
הילד לא פועל בחלל ריק.
השינה שלו, התזונה, התנועה, זמן המסכים, העומס החושי, קצב החיים, הדרך שבה מדברים אליו והמבנה של הסביבה משפיעים על היכולת שלו להתרכז ולהתארגן.
לכן במודל NOAM אנחנו לא בודקים רק מה קורה בתוך הילד. אנחנו בודקים גם מה קורה סביבו.
- מה מחמיר את התסמינים?
- מה עוזר להם להיחלש?
- אילו שינויים קטנים בסביבה יכולים להפוך משימה לאפשרית יותר?
- כיצד אפשר לבנות יום שתומך במערכת העצבים במקום להעמיס עליה?
לא מחפשים אשם. מחפשים את התנאים
המודל לא מאשים את הילד, את ההורה או את הסביבה. הוא מבקש להבין אילו תנאים יצרו את הקושי ואילו תנאים יכולים לאפשר שינוי.
אצל כל ילד התמונה יכולה להיות שונה. ייתכן שיש רגישות מולדת. ייתכן שיש השפעה של שינה, עומס רגשי, קשיים גופניים, טראומה, גורמים סביבתיים או שילוב של כמה דברים יחד.
המטרה אינה למצוא הסבר אחד שמתאים לכולם, אלא להבין את הילד המסוים שנמצא מולנו.
מה המטרה של מודל NOAM?
המטרה אינה רק להפחית תסמינים, אלא לעזור למערכת העצבים של הילד להיות יציבה, גמישה ופנויה יותר.
כאשר זה קורה, הילד יכול להיות זמין יותר לקשב, ללמידה, לקשר, לשיתוף פעולה ולוויסות עצמי.
במקום לנסות לתקן כל התנהגות בנפרד, אנחנו פועלים לשיפור התנאים שמאפשרים לכל המערכת לתפקד טוב יותר. במילים פשוטות:
מודל NOAM מלמד הורים להבין מה קורה מתחת להתנהגות, לזהות מה מעמיס על הילד, לדעת מה יכול לעזור לו להתארגן, ולהגיב בדרך שמחזקת בהדרגה את הקשב, הוויסות והתפקוד שלו.
קורס הדרכת ההורים במודל NOAM
תכנית ההדרכה להורים במודל NOAM היא שונה מתכנית ההכשרה לאנשי המקצוע, והיא מיועדת לעזור לכם, ההורים, לענות על השאלה:
למה הילד שלי מתנהג ככה, ומה אני יכול לעשות כדי לעזור לו?
קורס ההורים במודל NOAM נועד לעזור לכם להבין טוב יותר את הילד שלכם ואת הדרך שבה מערכת העצבים שלו פועלת.
במהלך הקורס תלמדו להסתכל מעבר להתנהגות הנראית לעין, להבין מה עומד מאחורי קשיי הקשב, הוויסות והתפקוד, ולזהות את הגורמים שעשויים להחמיר אותם או, לעומת זאת, לאפשר שיפור אמיתי.
הקורס משלב ידע עדכני ממדעי המוח, התפתחות הילד, התקשרות, ויסות מערכת העצבים ואורח חיים, לצד כלים מעשיים שניתן ליישם ביומיום בבית.
בין הנושאים שנלמד:
- כיצד להבין את התנהגות הילד דרך מערכת העצבים שלו?
- מה משפיע על היכולת להתרכז, להירגע, להתארגן ולשתף פעולה?
- אילו גורמים עלולים להעמיס על המערכת ואילו גורמים מסייעים לה להתארגן? (גורמים מחמירים או משפרים)
- כיצד תגובת ההורה משפיעה על ויסות מערכת העצבים של הילד וכיצד ניתן לשנותה?
- איך ליצור בבית סביבה שתומכת בהתפתחות הקשב, הוויסות והתפקוד?
- כיצד לבנות בהדרגה יכולות של עצמאות, אחריות ושיתוף פעולה, מתוך הבנה ולא מתוך מאבקי כוח?
מטרת הקורס אינה ללמד "שיטות משמעת" או פתרונות מהירים, אלא להעניק לכם דרך חדשה להבין את ילדכם ולספק לכם כלים שיסייעו לכם ליצור שינוי יציב ומתמשך, מתוך קשר, ביטחון והבנה של הצרכים הייחודיים של מערכת העצבים שלו.
אין צורך בידע מוקדם בתחומי הטיפול או הפסיכולוגיה. הקורס נבנה במיוחד עבור הורים, בשפה פשוטה וברורה, ומתרגם ידע מדעי עדכני לעקרונות מעשיים שניתן ליישם בחיי היום-יום.