האם הפיזיקאי דיוויד בוהם היה "פנתאיסט סמוי"?

אין עדות מפורשת לכך שהפיזיקאי ד"ר דייוויד בוהם זיהה את עצמו כפנתאיסט או טען שהוא מושפע ישירות מהפנתאיזם. עם זאת, אפשר בהחלט לזהות השפעות של רעיונות פנתאיסטיים בחשיבתו ובגישותיו המדעיות והפילוסופיות.

דיוויד בוהם לא הצהיר על זיקה ישירה לפנתאיזם הקלאסי, אבל עבודתו הפילוסופית מכילה רעיונות הקרובים לתפישות פנתאיסטיות, במיוחד דרך עקרונות האחדות, הסדר ההוליסטי והקשרים הבלתי נפרדים בין כל הישויות ביקום.

רעיון הסדר הסמוי והמשמעויות הפנתאיסטיות שבו

רעיון הסדר הסמוי (Implicate Order) של בוהם הוא עקרון מרכזי בהבנתו את המציאות, והוא מציע שישנן רמות עומק במציאות שבהן כל חלק ביקום "מתגלגל" ו"מכיל" בתוכו את כל היתר. הסדר הגלוי (Explicate Order), שבו הדברים מופיעים כנפרדים ומובחנים, הוא רק השכבה השטחית של המציאות. במילים אחרות, הסדר הסמוי מייצג מציאות מקושרת והרמונית, שבה כל חלק מחובר באורח בלתי-נראה לשאר היקום.

תפישה זו מזכירה את הרעיון הפנתאיסטי של אחדות מוחלטת: היא מתארת יקום שבו ההפרדה בין הדברים היא אשליה בלבד, ובעומק הדברים, כל חלקיק מקיים יחסים הדוקים עם כל היתר.

בדיוק כמו בפנתאיזם, אין הפרדה בין חלקי היקום לבין השלם האלוהי; כך גם הסדר הסמוי של בוהם מתאר יקום שבו כל דבר נובע מאותו מקור, וכל הפרטים הם ביטויים של אותה תשתית אוניברסלית.

בוהם וקרישנמורטי: השפעות פילוסופיות ומסורת המזרח

אחת מההשפעות המרכזיות על בוהם הייתה המורה הרוחני ההודי קרישנמורטי, שאיתו ניהל בוהם שיחות רבות על טבע המציאות, התודעה והיקום. קרישנמורטי האמין בתפישות רוחניות הקרובות לפנתאיזם, בעיקר בהקשר לכך שכל פרט ביקום הוא חלק מהאחדות האוניברסלית. הוא הדגיש שההפרדה בין האדם לבין יתר העולם היא תפישת אשליה שנובעת מהאגו. במקום זאת, האדם הוא חלק אינטגרלי מהשלם ואין לו זהות נפרדת.

השפעה זו של קרישנמורטי סייעה לבוהם לעצב את תפישתו ההוליסטית של הקיום ואת גישתו האינטגרטיבית לתודעה וליקום. במידה רבה, גישה זו דומה לפנתאיזם בכך שהיא רואה את ההפרדות האנושיות והפיזיות כתחום מוגבל ונראה בלבד, ומציעה שכל החוויה האנושית היא חלק מיקום שלם, מתואם ורוחני במהותו. בוהם ראה את התודעה כמשהו שמשותף לכל הישויות, שמקורו באותו הסדר הסמוי.

רעיון היקום כהולוגרמה ושאיפתו של בוהם לאחדות אוניברסלית

כדי להסביר את התפישה האחדותית שלו, בוהם השתמש במטפורה של היקום כהולוגרמה (רבות מן התיאוריות העכשוויות על היקום מבוססות על רעיון זה). בהולוגרמה, כל חלק קטן מכיל את המידע של השלם, וכל נקודה מכילה, עקרונית, את התמונה הכוללת. באותו האופן, בוהם האמין שכל חלק ביקום הוא השתקפות של השלם האוניברסלי – כלומר, היקום הוא מבנה שבו כל פרט מכיל בתוכו את התשתית של המציאות הכוללת.

הרעיון דומה לגישות פנתאיסטיות בכך שהוא מצביע על כך שאין דבר ביקום שהוא באמת נפרד; כל חלקיק, כל אטום וכל תודעה קשורים זה בזה ומכילים בתוכם, במובן מסוים, את המהות של השלם.

בוהם טען שכל המציאות היא למעשה יחידה אחת המורכבת מאינספור חלקים המחוברים ביניהם במארג בלתי-נפרד. תפישה זו של היקום כשלם אחד, שבו כל חלק מייצג את השלם, משקפת את התפיסה הפנתאיסטית שהיקום עצמו הוא הביטוי של מהות אלוהית כוללת.

סיבתיות אוניברסלית: סדר נסתר ומציאות דטרמיניסטית

ברוח דומה לזו של שפינוזה (וכן של אלברט איינשטיין), הפילוסוף הפנתאיסטי הידוע, בוהם האמין בסיבתיות אוניברסלית ועמוקה שאינה מתבססת על אקראיות. הוא טען שהיקום פועל על פי חוקיות הרמונית ומדויקת, וכי כל דבר בו נובע מתוך "הכרח פנימי" שנובע מהקשר עמוק עם שאר הדברים. תפישה זו מבדילה אותו מגישות קוונטיות מסורתיות, שהציעו שהתופעות הקוונטיות מבוססות על אקראיות טהורה והסתברויות.

בדומה לאלברט איינשטיין, בוהם ראה את האקראיות במכניקת הקוונטים כפרשנות חלקית בלבד, וטען כי ייתכן שהחוקיות המלאה חבויה בסדר הסמוי, ברמה שעוד לא הבנו או פיתחנו את הכלים למדוד אותה.

גישה זו דומה לעמדות פנתאיסטיות, הרואות ביקום מערכת סיבתית מאוחדת, שבה כל תופעה משקפת סדר בלתי-נפרד. בדומה לשפינוזה, בוהם ראה את החוקיות הקיימת כמשהו שמחבר את כל הישויות ברשת קוסמית של סיבתיות, שבה כל חלק ביקום הוא חלק מהסדר האוניברסלי.

הפן המוסרי: אחדות כתשתית למוסר ולהרמוניה

בוהם לא עסק במוסר באופן מפורש, אך תפישתו בדבר האחדות וההקשרים הבלתי נפרדים בין כל הישויות כוללת גם משמעויות מוסריות. הפנתאיזם, ובעיקר בגישתו של שפינוזה, מציע שהבנת האדם כחלק בלתי נפרד מהטבע יכולה להוות בסיס לאתיקה המבוססת על כבוד הדדי, אחווה ואחריות כלפי הכלל. גישה זו משתקפת גם אצל בוהם, שכן הוא ראה בכל אדם, בכל פרט ובכל תופעה ביטוי של השלם, ולכן ראוי שכל אדם יפעל מתוך הכרה בתלות ההדדית בינו לבין העולם.

גישה זו מזכירה את הפנתאיזם בכך שהיא רואה את כל הברואים כחלק ממערכת אחת כוללת – ולכן כל פגיעה באחר, או כל חוסר כבוד כלפי הטבע, היא למעשה פגיעה באחדות הקיום כולה. אפשר לטעון שתפישת האחדות של בוהם מעודדת חיים של הרמוניה עם הסביבה, של כבוד לעולם ושל הבנה שכל אדם וכל תודעה הם חלק מהיקום הגדול – רעיונות הנגזרים ישירות מגישה פנתאיסטית לחיים.

בוהם כממשיכו של הפנתאיזם ברוח המדע והפילוסופיה

דייוויד בוהם לא הגדיר את עצמו כפנתאיסט ולא הצהיר במפורש שהוא מחזיק בגישה זו. עם זאת, רעיונותיו על הסדר הסמוי, היקום ההולוגרפי, האחדות הקוסמית והקשר הבלתי-נפרד בין כל הדברים מצביעים על השפעות משמעותיות של רעיונות הקרובים לפנתאיזם ואף לפן פסיכיזם. בוהם ראה את היקום כיחידה אחת, שבה כל פרט הוא חלק מהשלם, ושבה כל הדברים נובעים מסדר פנימי המאחד אותם ברמה עמוקה.

דרך השקפתו המדעית-פילוסופית, בוהם תרם למחשבה המדעית באופן שמזכיר את רעיונותיהם של פילוסופים פנתאיסטיים כמו שפינוזה, ובכך יצר גשר בין מדע, רוחניות ופילוסופיה. רעיונותיו מציעים לנו התבוננות מעמיקה ורחבה על הטבע, שבה היקום כולו נתפס כמערכת מתואמת, שבה הסדר הסמוי פועל ומחבר את כל הדברים בראייה שלמה והרמונית, ממש כפי שהפנתאיזם רואה את היקום כשלמות אחת בלתי נפרדת.