הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מכירים את הקשיים היום־יומיים: חוסר שקט, קושי בריכוז, התפרצויות, שינה לא רגועה ועוד. מה שפחות ידוע, הוא שלתזונה יש תפקיד חשוב מאוד בהחמרה או בהקלה על התסמינים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שדיאטת אלימינציה מיוחדת, שבה מוציאים מהתפריט את רוב המזונות ומשאירים רק מספר מצומצם של מזונות "בטוחים", יכולה להביא לשיפור ניכר אצל ילדים רבים.
במחקר שנערך באוניברסיטת פרייבורג נמצא שכ־60% מהילדים שהשתתפו חוו ירידה משמעותית בתסמיני ADHD לאחר כמה שבועות של דיאטת אלימינציה. כאשר החזירו לתפריט מזונות מסוימים כמו חלב, חיטה, ביצים או עגבניות, התסמינים הופיעו מחדש. המשמעות היא שלכל ילד עשויות להיות רגישויות שונות, והדרך לזהות אותן היא באמצעות תהליך של הסרה והחזרה הדרגתית של מזונות.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא ההפרעה ההתנהגותית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ובני נוער, עם שכיחות עולמית מוערכת של כ־5.3%. היא מופיעה ביחס מגדרי של כ־2:1 בין בנים לבנות. אף שהמנגנונים המדויקים הגורמים ל־ADHD טרם הובהרו, נדמה כי מדובר בשילוב מורכב של נטייה גנטית יחד עם גורמים סביבתיים טרום־לידתיים, בלידה ואחריה. לצד ההיבטים הביולוגיים והפסיכולוגיים, מתברר יותר ויותר כי גם לתזונה יש תפקיד משמעותי בעיצוב חומרת הסימפטומים.
הקשר בין תזונה ל־ADHD מוכר מזה למעלה ממאה שנה. כבר בשנת 1922 דיווח שאנון (Shannon) על ילדים שפיתחו חוסר שקט והפרעות שינה בהקשר לאלרגיות מזון, והראה כי הסרת מזונות כמו עגבניות, ביצים ודגנים הובילה להטבה בתסמינים. בהמשך, מחקרים שונים ביססו את ההשערה שמזונות מסוימים עלולים להחמיר סימפטומים של ADHD, ואילו דיאטות אלימינציה – ובמיוחד הדיאטה האוליגואנטיגנית (Oligoantigenic Diet, OD) – עשויות להפחיתם באופן ניכר.
דיאטת OD ככלי אבחוני וטיפולי
בשנת 1983 יושמה לראשונה דיאטת OD בהקשר ל־ADHD על ידי Egger ועמיתיו. הדיאטה מצמצמת את התפריט למספר קטן של מזונות היפואלרגניים, הידועים כסבירים במיוחד מבחינת תגובות שליליות. במחקרם נמצא כי מתוך 76 ילדים, 62 הפגינו שיפור בתסמינים, ו־21 מהם כבר לא עמדו בקריטריונים לאבחנה של ADHD. ממצאים דומים התקבלו גם במחקרים מאוחרים יותר: במחקר של Pelsser ועמיתיו (2009) כ־60% מהמשתתפים הפחיתו לפחות מחצית מתסמיניהם.
היתרון המרכזי של דיאטת OD הוא היכולת לזהות רגישויות אישיות: החזרת המזון בהדרגה לאחר תקופת האלימינציה חושפת אילו מזונות ספציפיים גורמים להחמרת הסימפטומים אצל הילד/ה או הבוגר/ת.
מה בדקו במחקר?
מטרת המחקר שנערך באוניברסיטת פרייבורג הייתה לבחון האם ניתן לזהות מזונות המחריפים תסמיני ADHD בילדים באמצעות OD, והאם קיימת שונות בין ילדים שונים ביחס לאותו מזון.
במחקר השתתפו 28 ילדים עם ADHD, מתוכם 16 השלימו את כל שלבי הניסוי (13 בנים ו־3 בנות, גיל ממוצע 10.4). הילדים ניהלו יומן יומי שכלל רישום תזונתי והתנהגותי, ומילאו את סולם קונרס המקוצר (ACS) למדידת חומרת התסמינים.
תוצאות
לאחר ארבעה שבועות של דיאטת אלימינציה נרשמה ירידה משמעותית בתסמינים בקרב רוב המשתתפים. בשלב החזרת המזון (Reintroduction) אותרו 27 תגובות של רגישות למזון, כאשר רוב הילדים נמצאו רגישים ליותר ממזון אחד. המזונות השכיחים שגרמו להחמרה היו מוצרי חלב, חיטה, ביצים ועגבניות.
החמרה בתסמינים נמדדה בעלייה של לפחות שתי נקודות בסולם קונרס לאחר החזרת המזון, מדד שנחשב משמעותי. ממצא חשוב נוסף הוא שלא ניתן היה לזהות רגישויות כאלה ללא דיאטת OD מקדימה.
הממצאים מחזקים את ההבנה שתזונה אינה רק גורם משני, אלא מרכיב משמעותי בהתפתחות ובניהול של ADHD. ילדים שונים מפתחים דפוסי רגישות אינדיבידואליים, ולכן גישה מותאמת אישית היא חיונית.
היתרון של OD הוא שהיא מספקת כלי אבחוני ברור: כאשר מזון מסוים מוחזר לתפריט ומוביל לעלייה מובהקת בסימפטומים, ניתן להצביע עליו כגורם מחמיר. שיטה זו מאפשרת להורים ולמטפלים לקבל החלטות מבוססות בנוגע לניהול תזונתי של ההפרעה.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בהתערבות מורכבת ומגבילה, שיש ליישמה בליווי מקצועי. משפחות רבות מתקשות להתמיד בדיאטה כה נוקשה, ולכן נדרש איזון בין הפוטנציאל הטיפולי לבין הקשיים הפרקטיים.