האם יש לך את האומץ לעשות את זה?*

* "את האומץ לעשות מה?"

הרי לכל אחד/ת תשובה משלו. קח/י רגע לחשוב – מהי התשובה הראשונה שעולה בראשך? באיזה תחום היית רוצה לפתח אומץ לב ואמונה עצמית?

רבים מאתנו חשים כי חסרה בנו תכונת אומץ הלב.

המחסור האישי בתכונה זו נובע מנסיבות חיים כאלו ואחרות שהובילו אותנו לחשוב כי אנו לא מספיק טובים, לא מסוגלים, שאנחנו שווים פחות. שאנחנו לא ראויים.

אדם שמרגיש לא ראוי או לא מסוגל, חושש להיפתח לעולם. אין לו ביטחון בעצמו, ולכן הוא לא יפעל לטובת השגת הדברים שהוא מעוניין בהם. יתכן והוא ירגיש שהוא "עומד במקום" ולא מצליח להתקדם. שהוא נמנע מתוך ביישנות וחוסר ביטחון. שהוא לא מנצל הזדמנויות הנקרות בדרכו, ולא מייצר באופן יצירתי הזדמנויות אחרות. שלא רואים אותו. יתכן ויחוש כי הוא לא מעז לחיות את חייו במלואם, וכי הוא חסום מלממש את ייעודו האישי. הוא מרגיש כמו פוטנציאל לא ממומש – מפוספס.

הערך העצמי שלנו מסתתר מתחת לשכבות עבות של אמונות עצמיות שליליות

אם את/ה מרגיש/ה כי חסרה בך תכונת האומץ, חסרה בך, בראש ובראשונה, אמונה עצמית חיובית. למעשה, האמונה העצמית החיובית נמצאת בך עמוק בפנים, אך היא מוסתרת מתחת לשכבות עבות של אמונות עצמיות שליליות אשר הוטמעו בך לאורך חייך. ניתן להסיר את שכבות ההגנה השליליות הללו ולגלות תחתן את אמונתנו העצמית מלאת התקווה והאופטימיות, את מסוגלותנו האמתית. את רוחנו. את היכולת שלנו לסלוח לעצמנו, לומר לעצמנו שאנחנו בסדר, לאהוב את עצמנו ולהעניק לעצמנו את כל הטוב אשר מגיע לנו.

מותר לנו לטעות. להפך – רצוי לטעות. כי זה אומר שניסינו לצמוח. אנו אנושיים. מן הטעות אנחנו מתפתחים.

אומץ נובע מאמונה עצמית במסוגלות אישית גבוהה.

אדם שמאמין בעצמו, הוא אדם שיש לו אמונות עצמיות מחזקות:

הוא מאמין שהוא ראוי להערכה, אהבה, חמלה, סליחה, קבלה. הוא מאמין שהוא יכול, חזק, מסוגל, שמגיע לו. הוא מאמין שהוא אנושי, ושמותר לו לטעות. ומתוך כל האמונות העצמיות החיוביות הללו, הוא ינסה דברים והוא לא יחשוש אם לא הצליח. בעיניו זה פשוט חלק מהחיים, וזה בסדר.

אדם אמיץ יקבל כישלון כהזדמנות להשתפר ולצמוח. הוא יעצור כדי לבדוק מה "לא הלך". מה הוא עשה בסדר במקרה הספציפי, ומה הוא עשה לא בסדר. הוא ישפר עצמו ויתקדם הלאה ללא הלקאה עצמית חזרתית על העבר.

כאשר לאדם יש אמונה עצמית שהוא אינו יכול או אינו ראוי, ש"לא מגיע לו", שהוא "שווה פחות", הוא מפתח התנהגות נמנעת, מתחמקת, בורחת ומתרחקת. הוא מסגל התנהגות שמרמזת על רצונו האמתי – להתחבא. להתכנס פנימה. הוא מפחד לנסות. מפחד להעז. השפה הפנימית שבאמצעותה האדם משוחח עם עצמו תהיה שלילית ברובה, ויכולה לכלול תוכן, כמו למשל: "מה יגידו אם אכשל? מה אומר אני על עצמי אם לא אצליח? עדיף שלא אנסה בכלל. אני לא רוצה להתאכזב."

כאשר האדם מפתח אומץ הוא משנה דעתו – עכשיו הוא דווקא מעוניין לחפש, לגלות, לראות ולהיראות. הוא מבקש להתמודד עם גב זקוף. הוא סקרן לגלות מה יקרה עכשיו. יש לו מוטיבציה לפעול.

המרחק בינינו לבין ה"אני" האמיץ שאנו רוצים להיות הוא לעתים גדול מאוד, עד כי לעתים קרובות אנו לא מאמינים שאי פעם נצליח לצמצמו. "מה לעשות, זה מי שאני", נאמר בעגמומיות מכורכמת, ונספר לעצמנו כי אין זה ויתור אלא תרגול של קבלה עצמית. אך התחושה הקטנה והמרירה לרוב לא תיעלם ממחשבותינו, ותעלה למודע על מנת להציק לנו מדי פעם:

כאשר אנו רוצים העלאה בשכר ומוותרים מראש משום שאנו חוששים להתמודד מול אנשים שאנו תופסים כבעלי סמכות, או "מעלינו"; כאשר אנו רוצים לעשות שינוי כלשהו בחיינו המקצועיים אך חוששים כי אנו לא מספיק טובים, ומי אנחנו בכלל? למה שיקשיבו דווקא לנו, ה"קטנים"?; כאשר אנו רוצים לומר את שעל ליבנו במערכת היחסים הזוגית אך חוששים כי דברינו יתפרשו באופן לא נכון ותחל מריבה, אז אנו שותקים מראש; כאשר אנו לא עומדים על שלנו כאשר עוקפים אותנו בתור, או מתוך חוסר היציבות הרגשית אנו עומדים על שלנו בכעס רב ומרגישים שאיבדנו שליטה; לא חסרות לנו דוגמאות אישיות. חלק מהן, על אף שהתרחשו בעבר הרחוק, עדיין תופסות את תשומת לבנו באמצעות מחשבות טורדניות. ולא פלא שכך. אומץ הוא מרכיב חשוב בחיי האדם ולכן יש בו משמעות. הוא מעניק לאדם את החירות לבחור, את היכולת להביט לעולם בגובה העיניים ובאופן יציב. הוא מעניק תחושה של שליטה בהווה.

שלל אפשרויות נפתחות בפני האדם שמעז לחשוב שהוא מסוגל להן.

למזלנו, אומץ לב הוא תכונה נרכשת.

אומץ מאפשר אפשרויות בחירה — אומץ פותח בפנינו אפשרויות בחירה מתוך מודעות למסוגלותנו, ומאפשר לנו לבצע בחירות נכונות יותר, טובות יותר עבורנו ועבור האחרים.

איך מפתחים אומץ?

"כל שצריך לעשות" הוא לבצע מניפולציות חכמות על תת המודע שלנו, ולהטמיע במוחנו אמונות חדשות שיחליפו את האמונות הנוכחיות. דבר זה ניתן לביצוע באמצעות שפה ש'יודעת לשוחח' עם תת המודע של האדם ולשכנעו להאמין בדברים אחרים. אחת השיטות הללו היא NLP. ומדוע המרכאות הכפולות במשפט "כל שצריך לעשות"? כיוון שלא מדובר בתהליך 'בזק' או בתרופת פלא. NLP (ושיטות דומות) הינה שיטת אימון מנטאלי קוגניטיבית התנהגותית, שיתכן ועובדת מהר באופן יחסי לשיטות ארוכות הטווח, אך כדי להגיע לתוצאות אמתיות, כדי להרגיש עצמנו משתנים באמת והופכים לאדם שאנו רוצים להיות – יש להתחייב לתהליך יישומי ולקחת על עצמנו אחריות אישית לפעול. לא סתם הדגשתי את זה. זה חשוב.

NLP = Neuro Linguistic Programming

רבים הם השמות העבריים ל-NLP. ביניהם: ניתוב לשוני עצבי, ניתוב לשוני פיזיולוגי, תכנות נוירולוגי לשוני, תכנות לשוני עצבי, חקר המצוינות, חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית, ועוד. אך מהו ההסבר הפשוט?

המוח האנושי פועל בדומה מאוד למחשב. אתם ודאי מודעים לכך שמדענים רבים מבקשים לחקות את המוח האנושי באמצעות בנייתם של רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית חכמה (AI) יותר ויותר, אשר לומדת לבדה על פי ניסיונה החווייתי בעולם. אך גם המחשב המתקדם ביותר אף לא מתקרב לרמת המורכבות של המוח האנושי. המוח האנושי הינו ה'מחשב' המתוחכם ביותר בעולם.

כל המחשבים פועלים על בסיס חשמל – יחידות המחשב 'משוחחות' אחת עם השניה באמצעות פולסים חשמליים. כאשר מתכנת מעוניין לשוחח עם המחשב הוא עושה זאת באמצעות שפת תכנות, השפה המגשרת בין שפת המחשב הבסיסית, לשפת בני האדם. וגם אצלנו, בני האדם, נוירונים (תאי העצב) משוחחים בינם לבין עצמם באמצעות פולסים חשמליים. וכאשר המתכנת, כלומר – אני עצמי – מעוניין/ת לשוחח עם המחשב שלי (המוח), עליי לדבר את שפת התכנות, שפת הגישור אל תת המודע.

השפה בה אנו 'משוחחים' עם המחשב (המוח שלנו) קובעת מי אנחנו.

השפה בה אנו עושים שימוש כדי לשוחח עם עצמנו קובעת אילו כימיקלים מוחנו ייצר, איזו סביבה כימית מוחנו יעניק לתאי גופנו הרבים. מחשבות, רגשות והתנהגות נובעים מההרכב הכימי שמייצר מוחנו. הווה אומר, השפה העצמית שלנו קובעת אם אנו נהיה רגועים או נרגזים, מרוצים או אומללים, אוהבים או מתרחקים ונמנעים, ועוד.

ולכן, כדי לשנות את ההרגלים הישנים שלנו, כלומר כדי להשתנות, עלינו להחליף את השפה. באמצעות השפה בה אנו משוחחים עם עצמנו נשנה את ההנחיות הנוכחיות שעל פיהן מוחנו מחליט כיצד נרגיש ונתנהג. נחליף מידע ישן במידע חדש. יש לנו דרך נפלאה להחליט מה יהיה התוכן שלנו עצמנו. עלינו רק – להתחיל לעשות זאת הלכה למעשה.