תרגיל עומק: "המסר שבמתח" – שילוב בין דמיון מודרך לבין חקירה גופנית סומטית

תרגיל מעשי המשלב חיבור בין תודעה, רגש וגוף – מתוך מטרה לשחרר מתח שרירי שנובע מדפוסים מנטליים ורגשיים עמוקים.

מטרת התרגיל: לזהות אזור בגוף שבו קיים מתח קבוע או חוזר, להבין את המסר הפנימי שהוא נושא ולשחרר אותו תוך שילוב בין דמיון מודרך לבין חקירה גופנית סומטית.

זמן: כ־15–25 דקות
מומלץ: בסביבה שקטה, בישיבה נוחה או שכיבה על הגב, עיניים עצומות

שלב 1: כניסה פנימה

• עצמו עיניים.

• הביאו את תשומת הלב לגוף, לנשימה.

• מבלי לשנות כלום – רק להתבונן בנשימה: איפה היא מורגשת? מה הקצב שלה?

• אפשר לומר בשקט לעצמך: "אני כאן. אני נוכח/ת. אני מקשיב/ה."

שלב 2: איתור המתח

• כעת, סרקו בעדינות את הגוף מכפות הרגליים ועד לקודקוד.

• איפה בגוף מרגיש לך שיש מתח, כובד, דחיסות, חום, או "צעקה שקטה"?

• בחר/י אזור אחד שבו מורגש המתח הכי ברור. ייתכן שתופתע/י – לעיתים זה מקום לא צפוי.

• הנח/י יד בעדינות על אותו אזור, והרגש/י את מגע היד התומכת.

שלב 3: יצירת דיאלוג באמצעות דמיון מודרך

• שאל/י את האזור:
  "אם היה לך מסר בשבילי – מה הוא היה אומר?"
  "איזה רגש אתה מחזיק שם?"
  "מתי הופעת לראשונה? מה קרה אז?"

• חשוב לא לנסות "להבין דרך השכל", אלא לתת לדימוי לעלות באופן טבעי. מה שעולה – עולה. אולי תופיע מילה, תמונה, צבע, קול, סצנה מהעבר, או אפילו תחושת ילד/ה קטן/ה שמחזיק/ה בכאב ישן.

שלב 4: שינוי משמעות

• שאל/י את החלק הזה בך:
  "מפני מה אתה מנסה להגן עליי?"
  "מה היית רוצה להרגיש במקום המתח הזה?"

• אפשר לדמיין שהמתח מקבל צורה וצבע – אולי כמו כדור אדום דחוס. כעת, שנה את הצורה בדמיון: הפוך את הכדור לאור רך, מים, רוח, או כל דבר שמסמל ריפוי, חמלה, אהבה, רכות עבורך.

• תן/י לדימוי המרפא לזרום בעדינות לתוך האזור, כמו מגע של חמלה, רוך, סליחה.

שלב 5: עיגון גופני חדש

• מצא/י תנוחה קטנה, תנועה עדינה או מגע שיכול לשמש כעוגן חדש. משהו שמרגיש חופשי, רפוי, מאפשר.

• לדוגמה: לסובב בעדינות את הכתף, להניע את הראש מצד לצד, למתוח את הגב כמו חתול, או פשוט להניח יד על הלב.

• אמור/י בשקט לעצמך:
  "אני בוחר/ת להשתחרר מהדפוס הזה. אני בוחר/ת במרחב פנימי חדש."

שלב 6: חזרה לעולם

• התחל/י להחזיר את תשומת הלב לחדר, לתחושות החיצוניות.

• פקח/י עיניים בעדינות, וקח/י נשימה עמוקה.

• אם מתאפשר – כתוב/י כמה מילים על מה שעלה: המסר, הדימוי, הרגש, התחושה החדשה.

הערות חשובות בנוגע לתרגיל:

• המתח השרירי הוא רק הסימפטום. החוויה היא השורש.

• הדימויים שעולים הם ביטוי ללא־מודע – כבדו אותם גם אם אינם "הגיוניים".

• ניתן כמובן לחזור על התרגיל עם אזורים אחרים בגוף, או לעבור תהליך דומה לאורך זמן.