זכרונות ילדות אשר מקשים עלינו מהתקדמות בחיינו בתחומים השונים הם תוצר של נתיבים אוטומטיים של החומר ('זכרון תאי').
זכרונות הם מידע אשר ממוקם בשדה האלקטרומגנטי של המרחב היקומי. הנוירונים לא מאחסנים את המידע בתוך גופם, כפי שחשבו בעבר – אלא כל נוירון מתפקד כאנטנה הלכה למעשה, ו'קורא' מידע המאוחסן במקום אחר – בשדה. כפי שאנו מורידים מידע מהענן, כך הנוירון 'מוריד' מידע מהשדה.
הנוירון מקודד לתדר ספציפי בשדה, כאשר כל תדר ספציפי מכיל מידע אודות חוויה ספציפית. כאשר הנוירון מופעל ועוברת בו אנרגיה חשמלית, המידע המקודד מתפרש וגדל לכדי חוויה מוחשית.
לעתים המידע המאוחסן על גבי התדר מייצר אצלנו מחשבות ורגשות שליליים, כיוון שהחוויה שחווינו בעבר הייתה לא נעימה. אם אנו מעלים את החוויה הזו בדעתנו פעמים רבות, אנו יוצרים נתיבים פיזיולוגיים בגופנו אשר מאפשרים גישה קלה למידע המאוחסן בשדה.
כאשר אנו ממוססים את הנתיבים האוטומטיים של הנוירון למידע השלילי, אנו מייצרים תהליכי החלמה. עלינו להצר את גישתו של הנוירון לתדר הספציפי שמייצר אצלנו תחושות לא נעימות, ובמקומו לחזק תדרים אחרים אשר מאחסנים מידע אחר, חיובי ומקדם.