נוירוני מראה ותהודה אמפתית: איך המוח שלנו “מרגיש את האחר”
מהם נוירוני מראה? בתחילת שנות ה־90 קרה גילוי מסקרן באיטליה. צוות חוקרים מאוניברסיטת פארמה – ג’וזפה די־פלגרינו, לוצ’יאנו פאדיגה, לאונרדו
כל הפוסטים בטראומה פסיכולוגית
איך טראומה בילדות הופכת למחלה גופנית?
בעידן שבו הרפואה מתקדמת יותר מאי־פעם, עדיין נותרות שאלות שנדמה שאין להן מענה ברור: מדוע תסמינים כמו כאבי בטן, אסתמה
השפעת סגנון ההיקשרות על ההורות ועל הזוגיות
איך הדפוסים שנצרבו בנו בילדות ממשיכים לחיות בתוך הקשרים הכי חשובים בחיינו? למה דווקא בבית קשה לי להרגיש בטוח/ה? “למה
הכחשה רגשית (Psychological Invalidation): הצלקת הבלתי נראית של הנפש
ישנן דרכי פגיעה נפשית שאינן נושאות סימנים חיצוניים. אין בהן צעקות, אין אלימות פיזית, ואין על מה להצביע בבירור. ובכל
השתקפות שבורה: הורות נרקיסיסטית וילדים שנשכחו מעצמם
שם הילד נשמט מן השורה ישנן דרכי גידול שאינן מותירות חבלות נראות לעין, אך משאירות אחריהן תהודה חרישית בגוף, בנפש
"קפא" – Freeze! לא לזוז, לא להרגיש, רק לשרוד. נוכחות בלי נוכחות
בתוך מנגנוני ההישרדות של מערכת העצבים האוטונומית, תגובת Freeze – קיפאון – מהווה את אחד הביטויים הקיצוניים ביותר של תחושת
"Fight" – הילחם! הנפש מגייסת כוחות מדומים
תגובת "הילחם", או בשמה המוכר באנגלית – Fight, היא אחת מתגובות ההישרדות הקדומות של מערכת העצבים האוטונומית. היא מתעוררת כאשר
המסע חזרה לעצמי: טראומה, בעלות עצמית ויכולת הריפוי הפנימית
"הבעיה המרכזית של אנשים שחוו טראומה, היא שהם כבר לא מרגישים בעלות על עצמם. כל רעש חזק, כל מי שפוגע
שתיקה כענישה במערכת יחסים בין הורים לילדים: מנגנון שליטה הרסני
מערכות יחסים בריאות מבוססות על תקשורת, אמפתיה, הקשבה ופתרון קונפליקטים בדרך מכילה ובונה. כאשר הורים משתמשים בשתיקה עוינת או בטיפול
התמודדות עם טראומה דרך עיניו של סארטר: חירות בתוך חוסר הוודאות
ז'אן-פול סארטר גרס כי הקיום קודם למהות – כלומר, האדם אינו נולד עם מהות מוגדרת, אלא מעצב את עצמו באמצעות