מדוע אנו לא משיגים את מה שאנו רוצים, וכיצד נשנה זאת / תוצאה בנויה כהלכה (NLP)

כולנו עסוקים במחשבות על הדברים שהיינו רוצים שיהיו לנו.

אנו מבקשים לעצמנו מערכות יחסים אינטימיות ומלאות במשמעות, קריירה רבת הישגים, שליטה עצמית שמחזיקה אותנו מהתפרצויות כעס או זלילה חסרת רסן ועוד. ולעתים קרובות מאוד הרצון שלנו נותר בגדר המחשבה בלבד, כיוון שאנו לא פועלים כדי להשיג את אשר אנו רוצים בו.

מדוע אנחנו לא פועלים להשגת הדברים שאנו רוצים?

בני האדם הם “יצורים של דפוסי התנהגות”.כל מחשבה שאנו חושבים מיתרגמת לרגש ולהתנהגות. אנרגיה הופכת לחומר, וזה מתבטא במרחב הפרטי שלנו הלכה למעשה. המחשבה היא אנרגיה, ומטבעה איננה מוחשית. אך היא הופכת למוחשית כאשר הגוף מתרגם את הקידוד האנרגטי לכדי קידוד כימי – מולקולרי, באמצעותו עובר המידע מהמוח לאורגניזמים בגופנו. ישנן מחשבות רבות אשר חולפות במוחנו, ולא כולן הופכות לדפוסי התנהגות.

איך נוצר דפוס התנהגות, ואיזו שליטה יש לנו על התהליך? >

יתכן ואיננו מאמינים כי יש באפשרותנו להשיג את אשר אנו רוצים משום שאנו לא מאמינים בעצמנו מספיק. במקרה זה, “עצמנו” “הוכיח” לנו בעבר כי הוא ביישן, דחיין וחסר ביטחון עצמי. המוח שלנו פועל על פי ניסיון קודם ודעות קדומות. וכאשר למוח שלנו ישנן “הוכחות” – עדויות על דפוסי התנהגות שאימצנו, שאינם מאפשרים להשיג את אשר אנו רוצים בו – אנו מפתחים אמונה כי אין לנו את היכולת להשיג את שאנו רוצים.

סיטואציות בעברנו אשר בהן נהגנו בדחיינות הן ה”הוכחות” שהמוח מציג לעצמו כאשר הוא מפרש את המציאות ומחליט כיצד לפעול כעת.

בהתאם לפרשנות שהעניק המוח למציאות לפי המידע שיש בידיו, המוח מחליט אילו כימיקלים (רגשות) לייצר.

המידע שיש בידיו של המוח הוא הזכרונות השמורים בתת המודע.

אם היו בעברנו מקרים רבים בהם נהגנו בדחיינות, אז ישנם במוחנו זכרונות רבים אשר “מוכיחים” למוחנו כי הדחיינות הפכה אצלנו מדפוס התנהגות לתכונת אופי. המוח אימץ אותה כ”שלי”, כ”חלק ממני”, כ”זה מי שאני”. והוא לא יכול להיות טועה יותר – דפוס התנהגות אינו אלא תבנית קוגניטיבית שניתנת לשינוי באמצעות חזרתיות עיקשת על דפוס התנהגות חדש וחליפי. אנו יכולים ליצור בעצמנו תבניות קוגניטיביות חדשות שתחלפנה את הקיימות. ליצור דפוסי התנהגות חדשים אשר יחליפו את הקיימים, המכשילים. למעשה, ליצור לעצמנו אופי חדש.

איך נשנה את דפוס ההתנהגות שמכשיל אותנו?

פעמים רבות אנו לא פועלים כדי להשיג את מטרתנו כיוון שאנו לא בטוחים מה אנו רוצים באמת. לא העלינו בדעתנו את כל הסצנריו – את התהליך של השגת המטרה. לא כתבנו תכנית פעולה שמתארת לנו את התוצאה, את אשר נשיג בפועל בסוף התהליך. לא העלינו בדמיוננו את השלבים אותם נצטרך לעבור בדרך, את האנשים אליהם נצטרך לפנות, את המטלות הקטנות שיומנו יהיה מורכב מהן באופן קבוע. אנו לא באמת יודעים אם אנו רוצים את הדבר באמת, כיוון שלא חשבנו על כך “עד הסוף”.

על מנת להשיג את מה שאנו רוצים – עלינו, תחילה, להבין מה אנו רוצים באמת.

מהי התוצאה שאני רוצה להשיג?

האם אני רוצה להפיק מוצר אינטרנטי? לרדת במשקל? להפסיק לכעוס? להיפטר ממחשבות טורדניות או מחרדה? לשפר את מערכת היחסים שלי עם בן/בת זוגי? להכניס ספורט או אמנות לשגרת יומי?

תהיה התוצאה הרצויה שלי אשר תהיה – עליי ללמוד להכירה היטב. ועל מנת להכירה היטב, עליי לדמיין אותה בעיני רוחי, כאילו היא מתרחשת ברגע זה ממש.

מה אני לא רוצה

לרוב, אנו לא יושבים וחושבים מה אנחנו רוצים, אלא להפך – אנו מתמקדים בדברים שאיננו רוצים. באופן מוטעה זה אנו גם מחנכים את ילדינו – “אל תעשה X” הוא משפט נפוץ ביותר בקרב הורים. מה שעלינו לעשות הוא להפוך את היוצרות – מה כן לעשות? הכוונה למקום הנכון היא טובה יותר מביקורת, ותמיד תביא לתוצאות חיוביות ונכונות יותר.

מה אני כן רוצה?

על מנת להשיג את אשר אני רוצה, עליי להגדירו במדויק. עלינו לשבת עם עצמנו ולחשוב – מה בדיוק אני רוצה להשיג? מה ייחשב בעיניי להצלחה?

עלינו להגדיר מהי התוצאה שאנו רוצים לקבל, כדי שנוכל להתחיל ולהגדיר את הפעולות שעלינו לבצע בדרך להשגתה – את תכנית העבודה. ב-NLP קוראים לתהליך זה בשם “תוצאה בנויה כהלכה” – “Well Formed Outcome”.

עצמו עיניכם ודמיינו את התוצאה שלכם – יום ההצלחה שלכם. היום אותו אתם מגדירים כיום בו השגתם את מטרתכם.

צרו לעצמכם תוצאה בנויה כהלכה

על התוצאה שאתם מעוניינים בה להיות מוגדרת היטב באופן זה:

1. תחת שליטתי

על התוצאה שלנו להיות מוגדרת כך שתוכל להתבצע בעקבות פעולותינו אנו. כלומר, היא תהיה בשליטתנו ולא תלויה בהתנהלותם של אנשים אחרים. כאשר יש לנו שליטה על התוצאה, אין באפשרותנו לתרץ דחיינות באמצעות האשמת אחרים באי-ביצוע.

כאשר אנו לוקחים על התוצאה אחריות מלאה, ניטה פחות לדחות או לנטוש את התהליך באמצעו.

לקיחת האחריות האישית על גורלנו היא חשובה, גם כיוון שהיא מקדמת אותנו אל עבר התבגרות נפשנו. האחריות האישית תאפשר לנו להתמודד באופן יציב יותר כאשר ניתקל במכשולים וב”מחירים” שעלינו לשלם עבור השגת התוצאה. למשל, כאשר יהיה צורך שנוותר על זמן הפנאי הלילי הקבוע שלנו מול הטלביזיה על מנת להיכנס למיטה מוקדם יותר ולקום מוקדם יותר, יהיה לנו קל יותר לעשות זאת אם יש בנו את המוטיבציה הפנימית. מוטיבציה זו היא פועל יוצא של אחריות אישית,.

אם אני לא אקום – זה לא יתבצע. האחריות היא שלי ולכן עליי לפעול. אין לי ברירה אחרת.

2. תיאור מדויק ללא פרשנות עצמית

יש לתאר את התוצאה באופן המדויק ביותר הניתן, ולעשות שימוש בשפה המתארת את המציאות ללא מתן פרשנות על המציאות. “חברה שלי עומדת לצדי ומחייכת אליי” הוא משפט המתאר את המציאות. “חברה שלי עומדת לצדי ומחייכת אליי, היא ודאי חושבת עליי כך וכך” הוא משפט הכולל פרשנות אישית של הסיטואציה. עלינו להימנע ממתן פרשנויות כאלו בעת שאנו מתארים את התוצאה שאנו מבקשים להשיג.

הפרשנות שהמוח שלנו מעניק לסיטואציה נוצרת כתוצאה מאמונות שיש לנו על עצמנו ועל העולם. כדי לנתח פרשנות שהענקנו לסיטואציה נוכל לשאול עצמנו:

מה אני ודאי מאמין על עצמי או על העולם, שגרם לי לחשוב / להרגיש / להתנהג כך?

(ומה עליי ללמוד כדי לשנות את אמונתי זו על העולם?)

3. הגדרה חיובית

יש להגדיר את התוצאה שלנו באופן חיובי ולחשוב מה אני כן רוצה (“אני רוצה שיקרה כך וכך…), ולא מה אני לא רוצה (“אני לא רוצה שיקרה כך וכך”). עלינו להתמקד במה כן, ולא במה לא. במקום לומר “אני לא רוצה להרגיש כעס” יש לחשוב – מה את/ה כן רוצה להרגיש? מהי תוצאה חיובית עבורי? תוצאה חיובית לדוגמה שיכולה להחליף את המשפט “אני לא רוצה להרגיש כעס” היא: “אני רוצה להרגיש אהבה”. עליי לדמיין את האהבה שאני רוצה להרגיש. איפה אני מרגישה אותה? באיזה מקום בגוף? אילו מחשבות עוברות במוחי כאשר אני מרגישה כך?

אם נתמקד בתוצאה החיובית, המוח שלנו יפעיל אותנו בכיוונה באופן בלתי מודע. כאשר אני אומרת מה אני לא רוצה, מה שעולה בעיני רוחי, בדמיון שלי, בתמונה ההולוגרפית שמייצר המוח שלי בראשי, זה מה שאני לא רוצה. ואז המיקוד שלי עובר למקום הלא נכון.

המוח שומר מידע כימי, שהתקבל אצלו מהחושים, באמצעות קידוד הולוגרפי – יצירת תמונה מוחשית בדמיון. וכאשר אני מעלה בעיני רוחי את התמונה שאינני רוצה, אני מרגישה בי את המציאות שאני לא רוצה ליצור, והתחושה מייצרת בי מחשבות שאינני רוצה לחשוב ומעוררת דפוס התנהגות אוטומטית שאני רוצה לשנותו. עליי לנהוג הפוך – לייצר בעיני רוחי את המציאות שאני כן רוצה ליצור על מנת שהיא זו שתהפוך להיות מוחשית בעיניי.

כאשר המציאות שאני רוצה ליצור תהיה מוחשית בעיניי, תהיה בי אמונה שיש לי את היכולת להשיגה, או שיש לי את היכולת ללמוד כיצד להשיגה.

האמונה כי אני יכולה להשיג את מטרתי תייצר בי רגשות חיוביים ומקדמים, מחשבות חיוביות, ותעורר דפוסי התנהגות חיוביים בהתאם. כאשר אני מרגישה את המציאות העתידית וחשה את היכולת שלי להשיגה, מתפתחים בי רגשות של ערך עצמי וביטחון, אשר מעוררים התנהגות של פעולה לטובת השגת המטרה.

לדוגמה:

אם, למשל, התוצאה שלי היא הצלחתו של מוצר שפיתחתי. אם אין בי אמונה עצמית יתכן ואתנהג בביישנות ושיחות על המוצר תהיינה מגומגמות ולא משכנעות – ולכן לא אצליח לשווק אותו כפי הצורך. לעומת זאת, אם אני מאמינה בעצמי ובמוצר שלי, אספר לאחרים את התועלת שבו בגאווה וללא חשש (כלומר, אפתח דפוס התנהגות חיובי).

4. תועלת ולא נזק

על התוצאה שאני מבקשת להועיל לי ולאחרים. אסור לה לפגוע בי, באחר או בסביבה. עליי להאמין כי התוצאה שאני מעוניינת בה מביאה תועלת לעצמי, וכן מביאה תועלת לאחר. אדם אשר פוגע באחר באופן מודע ומכוון פוגע למעשה בהישרדותו שלו כחיה חברתית. אדם זה יפתח מחשבות שליליות אודות טבע האדם על מנת להצדיק את התנהגותו הפוגענית כלפי האחר. כתוצאה מכך, יפתח גישה שלילית גם כלפי עצמו, שכן הוא חבר בקהילת בני האדם בה הוא פוגע. אם הוא רואה בני אדם כלא ראויים לחיבתו ולהענקתו, יראה גם עצמו כלא ראוי.

תועלת לאחר מהווה מוטיבציה אדירה. אדם אשר מוצא את ייעודו במתן תועלת לאחר מפתח תחושות של סיפוק ושל גאווה.

הכשלה עצמית נפוצה קיימת בשלב השיווק של המוצר שלנו. אך אמונה עצמית וביטחון מסירים את ההכשלה העצמית. כיוון שאם אני מאמינה שהמוצר שפיתחתי הוא בעל ערך ומשמעות גם לאחרים, אינני אשת מכירות – כי אם אדם שפועל לטובת האחר. אם יש בי אמונה שאני פועלת לטובת האחר, מתעורר בי אומץ לספר על התועלת שהמוצר שלי יכול להביא. להפיץ את המידע כדי שגם אחרים יוכלו לקבל ממנו תועלת. לכן, חשוב להאמין במוצר, וכך נאמין בתוצאה.

אם איננו מאמינים במוצר – יש להחליפו, או לבצע בו התאמה.

5. הגדרת הקשרים

יש להגדיר קונוטציות עבור התוצאה: היכן אני ממוקם כאשר אני מקבל את התוצאה? עם מי אני נמצא? מתי זה מתרחש?

• מה הצלחתם להשיג ביום זה? למשל: שליטה על כעס, התמודדות אמיצה עם חרדה, ירידה במשקל וכד’.
• עם מי אתם נמצאים? למשל: עם האהובים עליכם, עם חבריכם לעבודה, לבדכם.
• היכן אתם נמצאים? למשל: בבית, בגינה, במשרד, בים.
• מתי זה מתרחש? באיזו נקודה בזמן – בני כמה אתם? מה התרחש עד כה בעתידכם זה?

ערבו בתמונת המציאות העתידית הזו את החושים שלכם:

• מה אתם רואים? דמיינו את הצבעים סביבכם כבוהקים, ברורים. שימו לב לפרטים הקטנים במקום והתעכבו עליהם:
  • האם יש שולחן או חלון בבית או במשרד ומהו צבעם? אילו עצים ופרחים לידכם בגינה? האם יש סירות באופק בים?
  • דמיינו את האנשים הספציפיים באופן ברור – את הפנים שלהם, את החיוך, את בגדיהם ותנועות ידיהם. את זקיפות קומתם.
• מה אתם שומעים? הקשיבו לרחשי הסביבה:
  • האם המקרר משמיע רעשים? יש כלב נובח בסביבה? מוזיקה? האם אתם שומעים את רחשי הים המרגיעים? מה האנשים סביבכם אומרים לכם? מהן מילותיהם המדויקות?
• מה אתם מרגישים? נסו לחוש את סביבתכם בדמיון – האם הבגדים שאתם לובשים הם רכים או קשיחים? האם המשטחים סביבכם חלקים או מחוספסים? חושו בגופכם את מגע הכיסא או הכורסה, את רכות הדשא, את האוויר הלח ואת החול הרטוב באצבעות רגליכם.
• מה אתם מריחים? נסו להריח את הסביבה. האם יש ריח של פרחים? של לחם שזה עתה נאפה? של קפה או תה? של ים?

6. הגדרת משאבים

משאבים שעליי להשיג – מה עליי להשיג על מנת שאוכל לקבל את התוצאה?

• ידע – מה עליי ללמוד על מנת להשיג את התוצאה?
• זמן – על מה עליי לוותר על מנת לפנות זמן פעולה לטובת השגת התוצאה שלי?
• כסף – לכמה כסף אני זקוק על מנת להשיג את מטרתי?
• תמיכה נפשית – עם איזה אדם עליי לשוחח על מנת לקבל תמיכה נפשית שתחזק אותי בעת הרגעים הקשים בדרכי?
• מקום – האם יש לי צורך במקום כלשהו על מנת להשיג את מטרתי? (חנות, משרד וכד’)
• רוח – באילו דרכים אוכל לחזק את הנפש שלי על מנת שאעמוד באתגרים באופן חזק ויציב?

7. הגדרת תכונות אופי – “אני כבר זה”

תכונות אופי שעליי לאמץ – מי עליי להיות על מנת שאוכל לקבל את התוצאה?

לדוגמה, על מנת להשיג תוצאה בנויה כהלכה של “רוגע ושלווה” אצל אדם המבקש להיפטר מכעס וזעם, יש לאמץ את תכונות האופי: אהבה עצמית, קבלה עצמית, חמלה וסליחה לעצמי ולאחר וכד’.

כיצד מאמצים תכונות אופי? על ידי חקיינות.
על מנת להיות “זה”, עליי להתנהג כאילו “אני כבר זה”.

אם אני רוצה לאמץ תכונת אהבה עצמית, אני אתחיל להתנהג כאילו “אני כבר זה” – כאילו אני כבר עכשיו אוהבת את עצמי. אאמץ תכונות אופי של אדם שאוהב את עצמו באמצעות חקירת אנשים שאוהבים את עצמם, ולמידת דפוסי ההתנהגות שלהם. למשל, אדם שאוהב את עצמו ידאג לעצמו – ידאג למזון בריא שייכנס לגופו; ידאג להיגיינה נאותה; ידאג לישון בזמן; ידאג לזמן פנאי לנפשו, וכדומה.

8. הגדרת פעולות נדרשות

פעולות שלביות שעליי לבצע – מהם הצעדים הקטנים שעליי לבצע על מנת להשיג את התוצאה הגדולה? אפרק את התהליך לשלבים קטנים וברי השגה.

לדוגמה, אם אני מבקשת להרגיש אהבה, ארשום שלבים רבים בדרך אל מטרתי, ואצעד בהם לאט וברוגע. ברגע שאסיים עם שלב אחד – כאשר יהפוך הוא אצלי לאוטומטי – אעבור לשלב הבא. דוגמה לשלבים אפשריים:

• שיפור היגיינה
• שיפור מנחי גוף
• למידת חמלה
• אימוץ תחביב לנפש
• וכד’.

דוגמה לתוצאה בנויה כהלכה: שיפור מערכת יחסים

נבחן את התהליך, במידה ואני רוצה לשפר את מערכת היחסים שלי עם בחורה מסויימת בשם לימור:

1. תחת שליטתי
   מהן הפעולות שעליי לעשות בעצמי, אשר תשפרנה את מערכת היחסים בינינו? לדוגמה, לעשות עבודה עצמית על שליטה עצמית, ולא להגיב באופן אוטומטי לדבריה, אלא לאחר חשיבה תחילה.
2. תיאור ללא פרשנות
   אתאר את הסיטואציה ללא פרשנות. “לימור אמרה לי שאני לא מבינה בזה” – זה תיאור מציאות. “לימור חושבת שאני טיפשה” זו פרשנות. “אני מרגישה כמו טיפשה” זו קבלת הפרשנות ומתן שליטה לאחר על רגשותיי. מה אני ודאי מאמינה על עצמי, שאני חושבת ומרגישה כך?
   עליי לומר לעצמי כי אני מחליטה מי אני, ולא אף אחד אחד >
3. הגדרה חיובית
   “אני רוצה שנפסיק לצעוק אחת על השניה” זו הגדרה שלילית. “אני רוצה שיהיו לנו יחסים נעימים ורגועים” זו הגדרה חיובית.
4. תועלת ולא נזק
   שיפור מערכת היחסים שלי עם לימור יביא תועלת לשני הצדדים.
5. הגדרת הקשרים
   1. עם מי אנו נמצאים? עם לימור
   2. היכן אנו נמצאים? ברחוב, למשל
   3. מתי הסיטואציה מתרחשת? בזמן אחר הצהריים, בקיץ
   4. מה אני רואה? את לימור, לבושה בבגד צהוב, מחייכת אליי
   5. מה אני מריחה? ריחות של בישול מהבית השכן
   6. מה אני שומעת? הכלב של השכנים נובח
   7. מה אני מרגישה? חיבה ללימור
6. הגדרת משאבים
   1. ידע – מה עליי ללמוד על מנת לשפר את מערכת יחסיי עם לימור? עליי ללמוד שליטה עצמית, חמלה וקבלה.
   2. זמן – על מה עליי לוותר על מנת לפנות זמן ללמידה זו? על זמן הפנאי האישי שלי מול הטלביזיה, למשל.
   3. כסף – לכמה כסף אני זקוקה על מנת להשיג את מטרתי? לכ-120 שקלים לרכישת ספר עזרה עצמית; או לכ-3,000 שקלים לרכישת קורס עזרה עצמית; או לכ-200 ש”ח בשבוע לרכישת אימונים לשליטה עצמית; וכדומה.
   4. תמיכה נפשית – עם איזה אדם בעל ניסיון עליי לשוחח? אולי עם אמי, חבריי, או בעל מקצוע תומך.
   5. מקום – האם יש לי צורך במקום כלשהו על מנת להשיג את מטרתי? (חנות, משרד וכד’) – במקרה זה אין צורך.
   6. רוח – באיזו דרך אוכל לחזק את הנפש שלי לטובת השגת מטרתי? אוכל לעשות מדיטציה יומית; דמיון מודרך; תרגילים קוגניטיביים-התנהגותיים לחיזוק הנפש; וכד’.
7. הגדרת תכונות אופי
   מי עליי להיות על מנת לשפר את מערכת היחסים עם לימור? האם עליי להיות אדם סובלני יותר? מכיל, רגיש ואמפתי? האם עליי לתרגל שליטה עצמית ולשלוט על תגובותיי לדבריה? האם עליי לתרגל הסרת מחשבות טורדניות, ולחדול מפרשנויות חוזרות של התנהגותה כלפיי?
8. הגדרת פעולות נדרשות
   אם עליי לשנות בעצמי דפוס התנהגות תוקפני, למשל, עליי לבצע תרגול עצמי יומי של שליטה במחשבותיי, ברגשותיי ובהתנהגותי. אפרק את התהליך שעליי לעבור לצעדים קטנים וברי השגה:
   1. תרגול מנטרות מחזקות >

“אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות.”

~ אלברט איינשטיין

המלחמה בהכשלה העצמית

בשלב האחרון, שלב הפעולה, אנו לא פעם נתקלים בהכשלה פנימית נפוצה – חוסר מוטיבציה.

עלינו לגייס את המשאבים הפנימיים שבנו על מנת לשנות את ההרגל האוטומטי של מוחנו “ליפול” להתנהלות הצפויה אשר עד היום לא הועילה לנו בהשגת מטרותינו. עלינו לחווט מחדש את רשתות הנוירונים במוחנו לכדי רשתות שעובדות עבורנו – ולא נגדנו.

איך עושים זאת?

באמצעות תרגול התנהגותי יומי, נחוש, עיקש, שאינו מוותר לעצמו. עלינו לפתח כנות אל מול עצמנו (ואל מול העולם, כתוצאה מכך) ולזהות מתי אנו מתנהגים בדחיינות אשר מכשילה אותנו. מתי אנו מוותרים לעצמנו במקום לדחוף עצמנו אל מעבר לנקודת השבירה. עלינו לומר לעצמנו:

“אני יכול/ה להמשיך ולהתנהג כפי שהתנהגתי עד כה ולקבל את אותן התוצאות שקיבלתי עד כה, או לשנות את התנהגותי לחיוב ולקבל תוצאות שונות”.

צמיחה היא שינוי של דעה

עלינו ללמוד לשנות את דעתנו מבלי להתבייש בכך. רק אדם שמסוגל לשנות את דעתו, יכול לצמוח. כיוון שבבסיסה, צמיחה הינה שינוי של דעה. כאשר אדם הוא דטרמיניסטי, בעל קיבעון מחשבתי, הוא נותר במקומו ואיננו מתקדם. מבחינתו, דרכו היא היחידה שהינה נכונה. הוא איננו מסוגל לטעות. אין בו את היכולת הנפשית להכיל את הרעיון שאחרים יראו בו טועה. ולכן, כאשר אנו מבקשים לצמוח, אחד הדברים הראשונים שעלינו לעשות הוא לפתח בעצמנו את היכולת לסלוח לעצמנו בשעת טעות. לקבל את העובדה שאנו אנושיים, ומותר לנו לטעות, מותר לנו לאמץ דעות שהן שונות במהותן מהדעות בהן החזקנו שניה לפני כן.

גמישות מחשבתית היא הדרך המדעית

מדען מאמין בצדקת תיאוריה X עד אשר מתגלה מידע חדש המוביל לתיאוריה Y, שהיא מדויקת יותר מבחינה מדעית. על המדען להתאים את ערכיו הקודמים לגילויים המדעיים החדשים על מנת להמשיך ולהישאר מעודכן במתרחש במציאות, אחרת ייחשב ל”דינוזאור” בקרב חבריו לאקדמיה.

תודעתי מתפתחת אל עבר המידע החדש

עלינו לנהוג במוחנו כמדענים בניסוי מדעי – אני צודק, עד אשר אני מגלה דברים חדשים. ואז עליי להתפתח ולצמוח אל עבר המידע החדש שגיליתי. להודות בטעותי על מנת שתודעתי תוכל להתפתח. כאשר אנו מצליחים לטעות ולתקן את דרכנו מיד לאחר גילוי הטעות, גם היצירתיות שבנו גדלה ומתפתחת. יצירתיות האדם נובעת מניסיון וטעייה – מי שאינו מנסה, לא טועה, אך גם אינו יצירתי.

קצת מדע למעוניינים

פיסת מידע מעניינת שאני רוצה לחלוק עם הקוראים המתעניינים בתחום.

שיטת NLP פועלת, בבסיסה, על ביצוע מניפולציות קוגניטיביות בתת המודע של האדם. וניתן לבצע מניפולציות מסוג זה בשל תכונת הנוירופלסטיות של המוח האנושי, המאפשרת לשנות את המבנה של רשתות תקשורת הנוירונים. המוח האנושי פועל כמחשב (למעשה, את המחשב בנו על בסיס הידע שלנו על המוח האנושי). במוחנו, הנוירונים מתפקדים כמכשירים חשמליים לכל דבר [1]. הנוירונים מקודדים למידע המאוחסן על גבי תדרי השדה האלקטרו-מגנטי המקיף את המוח [2], והם יכולים לשנות את הקידוד שלהם לתדר אחר באם יש בכך צורך. כלומר, הם משנים את המידע אשר כביכול מאוחסן בהם (“כביכול”, כיוון שהוא, למעשה, מאוחסן “בענן” האלקטרומגנטי, ולא פיזית בתוך התא). כל נוירון יכול ליצור קשרים עצביים עם נוירונים אחרים במוח. כאשר שני אזורים במוח מופעלים יחד, בו זמנית, הנוירונים הממוקמים באזורים אלו “יורים” חשמל יחד, וזה גורם להם ליצור קשרים עצביים אחד עם השני. וכך, כאשר אחד מהם “יידלק” בפעם אחרת, הנוירון השני, המקושר, על אף שיתכן ואינו קשור לסיטואציה הספציפית בהווה, יידלק אף הוא לפי העיקרון הנוירופלסטי הידוע: Neurons that fire together wire together.

דוגמה טובה ליצירת קשר עצבי בין נוירונים ניתן לראות בהתניה הקלאסית של פבלוב.

כלבים נוטים לרייר כאשר מוגש להם מזון, עוד לפני הגיע המזון אל פיהם. פבלוב ערך ניסוי בו לפני שהגיש מזון לכלבים, צלצל בפעמון. הוא חזר על התנהגות זו מספר פעמים, על מנת לחזק את הקשר בין שני הגירויים (פעמון ומתן מזון). לאחר שחוזק הקשר בדרך זו, הכלבים החלו לרייר כאשר שמעו את הפעמון בלבד, על אף שלא הוגש להם מזון מיד לאחר מכן. פבלוב יצר קשר בין שני גירויים שאינם קשורים זה לזה (פעמון ומזון). הוא יצר תבנית קוגניטיבית. על מנת להכחיד את הקשר בין שני הגירויים הללו, פבלוב צלצל בפעמון ולא הגיש לכלבים אוכל מיד לאחר מכן. הוא חזר על פעולה זו מספר פעמים עד שהכלבים חדלו מריור לאחר צלצול הפעמון. הקשר בין שני הגירויים נותק בהצלחה.

כל שינוי שאנו מבקשים בו, אנו יכולים לבצע לו רק נהיה נחושים מספיק כדי לבצע אימון קוגניטיבי-התנהגותי בכל יום ויום, לעתים רבות כמה פעמים ביום. דפוסי התנהגות ודפוסי מחשבה ורגש משנים באמצעות חזרתיות והתמדה. זה אפשרי עבור כל אחת ואחד.

אסיים עם ציטוט חכם נוסף של אלברט איינשטיין:
“הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה.”

לפרק דעה קדומה, בין אם על עצמי ובין אם על אחרים, זה לא פשוט. אך זכרו:

אם זה אפשרי עבור אחרים, זה אפשרי גם עבורי.

ברגעי משבר, שאלו עצמכם: “האם אני רוצה להישאר במקומי, או לשנות את סדרי עולמי?”. אל תחששו לטעות. פרקו עצמכם לגורמים ובנו עצמכם מחדש, בסדר אחר, שיהיה מועיל יותר לתודעתכם. פרפקציוניזם נוטה להשאיר אנשים במקומם. שחררו עצמכם לחופשי – עשו טעויות, והרבה מהן. טעות היא עדות לכך שאתם מנסים, מתאמצים. אתם “על הדרך”. טעות היא אות של כבוד.

היו בריאים ומחוזקים,

מיכל.

הערות:

[1] Synapses, Neurons and Brains / מרצה: עידן שגב, האוניברסיטה העברית בירושלים / Coursera

[2] The Brain’s Way of Healing / Norman Doidge, M.D / על הנוירופלסטיות של המוח

מיכל הררי

אימון קוגניטיבי-התנהגותי (CBC, NLP) בגישה רוחנית.

טיפול וליווי תהליכי ריפוי רגשי והתפתחות תודעתית.

צרו איתי קשר / קראו אודותיי

---