הורים רבים שואלים: האם ADHD "עובר" עם הגיל? האם הילד שלי יתבגר ויתייצב, ירגיש מווסת? או שה-ADHD יישאר איתו לכל החיים?
התשובה מורכבת, אך יש בהחלט תקווה. בעשור האחרון הצטברו מחקרים מרתקים שמצביעים על קשר ישיר בין הבשלת המוח, ובמיוחד האונה הקדם־מצחית, לבין דעיכתם של חלק מתסמיני הפרעת קשב וריכוז בגיל הבגרות הצעירה. וגם – נמצאו דרכים שעוזרות לזרז את הבשלת המוח וכך – לזרז את דעיכת התסמינים.
מהי האונה הקדם־מצחית ולמה היא כל כך חשובה?
האונה הקדם־מצחית (Prefrontal Cortex) היא האזור במוח שאחראי על תפקודים ניהוליים, שליטה בדחפים, תכנון, קבלת החלטות וויסות רגשי. זהו גם האזור שמאפשר לנו לעכב תגובה אימפולסיבית, לעמוד בלוח זמנים, להתאפק, להתמיד ולכוון את עצמנו למטרות ארוכות טווח – בדיוק אותם תחומים שבהם מתקשים ילדים ומבוגרים עם ADHD.
בשלות מוחית: תהליך איטי אך עקבי
במחקרי הדמיה מוחית (fMRI) שנערכו לאורך שנים, במיוחד באוניברסיטאות כמו NIH ו־Harvard, נמצא כי:
אצל ילדים עם ADHD יש עיכוב של כ־2–3 שנים בהתפתחות הקורטיקלית, בעיקר באונה הקדם־מצחית.
תהליך ההבשלה הזה ממשיך עד גילאי 25–28, ולעיתים אף מאוחר יותר.
בזמן הזה, המוח עובר "השלמה איטית" של התפתחות המבנים והחיבורים שמאפשרים שליטה עצמית, תכנון ומיקוד לאורך זמן.
המחקר המרכזי בתחום זה נערך על ידי ד"ר פיליפ שו (Philip Shaw) וצוותו מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב. במחקרם, שפורסם בשנת 2007, הם ביצעו סריקות MRI לאורך זמן על 223 ילדים עם ADHD והשוו אותם לקבוצת ביקורת.
הממצאים הראו כי אצל ילדים עם ADHD, קליפת המוח (הקורטקס) מגיעה לעובי שיא בגיל ממוצע של 10.5 שנים, לעומת 7.5 שנים בקבוצת הביקורת.
העיכוב הבולט ביותר נצפה באזורים הקדם-מצחיים, האחראים על תפקודים ניהוליים כגון שליטה בדחפים, תכנון וקבלת החלטות.
מחקרי ד"ר ג'יי גיד (Dr. Jay Giedd) – המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH):
ד"ר גיד וצוותו ביצעו מחקרי הדמיה מוחית (MRI) לאורך זמן, בהם עקבו אחר התפתחות המוח מימי הילדות ועד לבגרות המוקדמת. הממצאים הראו כי האונה הקדם-מצחית, האחראית על תפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות ושליטה בדחפים, ממשיכה להתפתח עד גיל 25 ואף מעבר לכך. המחקרים הדגישו כי תהליך זה משפיע על הפחתת תסמיני ADHD, במיוחד באספקטים של אימפולסיביות והיפראקטיביות.
מחקר נוסף מאוניברסיטת הרווארד מדגיש כי האונה הקדם-מצחית ממשיכה להבשיל עד גיל 25 ואף מעבר לכך. הבשלה זו משפיעה על תפקודים ניהוליים, ויסות רגשי וקבלת החלטות: המחקרים הנוספים שנערכו בהרווארד אישרו כי הבשלת האונה משפיעה על יכולות קוגניטיביות כגון תכנון, קבלת החלטות וויסות רגשי, אשר משתפרות עם הזמן. המחקרים מצביעים על כך שהשינויים במבנה ובתפקוד המוחי תורמים להפחתת תסמיני ADHD בבגרות.
ומה קורה לתסמינים?
לאורך גיל ההתבגרות ועד גיל 30, אפשר לראות שינויים מובהקים:
תסמינים שנחלשים:
היפראקטיביות
במרבית המקרים נחלשת משמעותית או נעלמת, ולעיתים הופכת לאי־שקט פנימי בלבד.אימפולסיביות
משתפרת עם התחזקות הוויסות העצמי.קשב
לעיתים משתפר, אך עשוי להישאר אתגר גם בגיל מבוגר – במיוחד כשאין אסטרטגיות תפקודיות מתאימות.
סטטיסטיקה:
כ־30% מהילדים עם ADHD לא יעמדו יותר בקריטריוני ההפרעה בבגרותם.
כ־20% יחוו שיפור חלקי.
אצל היתר, התסמינים נמשכים גם בגיל הבגרות, אך נראים אחרת ומתבטאים באתגרים של תפקוד יומיומי, עבודה, יחסים וניהול עצמי.
מדוע זה קורה?
התהליך מתרחש בזכות שילוב בין:
נוירופלסטיות מתמשכת
המוח ממשיך להשתנות ולבנות קשרים חדשים.חוויות חיים
התבגרות, אחריות, עבודה ולמידה חברתית.הורמונים של גיל ההתבגרות
שמעצבים את מערכת העצבים מחדש.תרגול תפקודים ניהוליים
גם מבלי שנשים לב, החיים עצמם מאלצים אותנו להתאמן.
ADHD הינו מצב שמשתנה
ADHD מתעצב לאורך השנים. התפקוד משתפר ככל שהאונה הקדם־מצחית מבשילה. לכן, חשוב לא רק "להחזיק מעמד", אלא גם להשקיע בתרגול, בהבנה ובבניית כלים שיאפשרו למוח להפיק את המיטב מהשינויים שיגיעו עם הזמן. ישנן טכניקות לזירוז התפתחותם של האזורים המעוכבים במוחנו ולגרום להבשלה של האונה הקדם מצחית – תרגילים לאימון מוחי, טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות, תזונה מותאמת וספורט אסטרטגי. קראו עוד על הנושא >