קריאות לשינוי בתפישתנו את המציאות: אלברט איינשטיין ודיוויד בוהם

הסדר הגלוי והסדר הסמוי של דיוויד בוהם

בוהם היה אחד המדענים המבריקים והמקוריים של המאה ה-20. הוא ידוע בעיקר בזכות פיתוח פרשנות קוונטית אלטרנטיבית הנקראת פרשנות בוהם-דה ברויי, או הפרשנות ההוליסטית/הנסתרת של תורת הקוונטים.

בוהם פיתח רעיון של שני סוגים של סדר במציאות:

• הסדר הגלוי (Explicate Order)
• והסדר הסמוי (Implicate Order).

הסדר הגלוי הוא המציאות שנראית לעין, העולם המוכר והמתגלה לנו באמצעות החושים ומכשירי המדידה. זהו סדר מוגבל ומפוצל שבו תופעות נראות מנותקות זו מזו ונראה לעיתים כי קיימת אקראיות במתרחש.

לעומת זאת, הסדר הסמוי הוא מציאות עמוקה ואחידה שאינה נראית במישרין. בוהם טען שסדר זה מכיל את כל המידע והאפשרויות שממנו מתהווים כל התופעות, וכי המציאות המוכרת – הסדר הגלוי – היא רק ביטוי חלקי ומצומצם של הסדר הסמוי.

הרעיון הוא שהיקום כולו הוא תופעה יחידה, בה כול הדברים מחוברים זה לזה מתוך שלמות אחת. תהליכי היקום אינם באמת אקראיים, אלא הם ביטויים של תבניות עמוקות ואחידות בסדר הסמוי.

החיבור בין השקפתו של איינשטיין על הכאוס להשקפתו של בוהם

עבור איינשטיין, הכאוס שהתגלה בתורת הקוונטים ובטבע בכלל היה חידה שדרשה הסבר עמוק יותר מזה שהוצע. הוא היה משוכנע כי לכל דבר יש סדר, גם אם איננו יכולים להבחין בו כרגע. תורת הקוונטים, עם מושגיה של הסתברות ואי-וודאות, נראתה לאיינשטיין כסוג של "מבט חלקי" בלבד, ולא כהסבר ממצה. הוא חש שחוקי היקום הנסתרים לא מבוטאים במלואם בתיאוריות הקיימות, מה שהניע אותו לחפש את מה שהוא כינה "תיאוריה שלמה" שתאחד את כל כוחות הטבע ותספק תשובות ברורות גם לתופעות הקוונטיות.

איינשטיין פוגש את בוהם

איינשטיין הכיר את דיוויד בוהם כאשר האחרון הגיע לעבוד בפרינסטון בשנות ה-40. השניים ניהלו שיחות מעמיקות על תורת הקוונטים, תיאוריה שאיינשטיין התנגד לראייתה כ"סופית", מכיוון שלא האמין שתיאוריית הקוונטים המקובלת מספקת תיאור שלם ומציאותי של הטבע. איינשטיין, כמו בוהם, חיפש הסבר דטרמיניסטי יותר למציאות הקוונטית, ונמשך לאפשרויות שהעלה בוהם בעניין זה.

בשנות ה-50, כאשר בוהם פיתח את תורתו החדשה שהציעה "משתנים נסתרים", איינשטיין התרשם מעומק החשיבה של בוהם ומהדרך החדשנית שבה ניסה להסביר תופעות קוונטיות באמצעות מודל דטרמיניסטי, בו מערכת חלקיקים מקיימת את חוקי הטבע באופן סיבתי (במקום הסתברויות בלתי צפויות).

התמיכה של איינשטיין וההקשר האקדמי-פוליטי

באותו הזמן, בוהם מצא עצמו תחת רדיפה פוליטית בשל תקופת המקארתיזם בארה"ב. הוא הואשם בקשרים קומוניסטיים, מה שהוביל לאובדן משרתו בפרינסטון. איינשטיין ראה בכך עוול גדול ואף הציע תמיכה מכתבית ואישית כדי לסייע לבוהם לקבל משרה במקום אחר ולהמשיך במחקריו.

במכתביו תמך איינשטיין בבוהם מדעית ופוליטית, מתוך אמונה כי תרומותיו של בוהם לפיזיקה חשובות ופורצות דרך. איינשטיין ניסה לעזור לו למצוא עמדות מחקר באוניברסיטאות אחרות. הוא ראה בבוהם מדען אמיץ שלא חושש לערער על הנחות יסוד מדעיות, דבר שאיינשטיין הזדהה עמו עמוקות.

החשיבות המדעית והפילוסופית של פרשנותו של בוהם

איינשטיין הכיר בכך שהמודל של בוהם עשוי להוות מסגרת חדשה ועמוקה להבנת המציאות, בעיקר בגלל הגישה ההוליסטית של בוהם, שראתה את המציאות כקשורה במארג בלתי נפרד, שונה מהפרשנות של קופנהגן אשר מדברת על הסתברויות בלבד.

הפרשנות של בוהם, שמדברת על "פוטנציאל קוונטי" המנחה את תנועת החלקיקים במציאות הוליסטית וסיבתית, היוותה עבור איינשטיין גישה שאולי תוכל יום אחד להחליף את ההסתברותיות הקוונטית בפרשנות קלאסית-דטרמיניסטית.

למרות שבוהם לא קיבל לבסוף הכרה רחבה בזמנו, תמיכתו של איינשטיין שימשה כהכשר משמעותי לעבודה שהייתה בזמנו שנויה במחלוקת, וסייעה לבוהם להמשיך בדרכו.

הגישה של בוהם יכולה להתפרש כגשר לרעיונותיו של איינשטיין.

בוהם מציע שמאחורי המציאות הגלויה והכאוטית לכאורה, קיים סדר סמוי שבו כל האירועים והחלקיקים ביקום קשורים בקשרים שאינם תלויים במרחק או בזמן. כלומר,

בוהם מסביר שהעולם הגלוי מכיל מרכיבים הנראים אקראיים או בלתי קשורים, אך בפועל, הם חלקים מאותה תבנית כוללת בסדר הסמוי.

כך, ה"אקראיות" בתופעות הקוונטיות היא למעשה ביטוי מוגבל של הסדר הסמוי הזה. בוהם האמין שהבנתנו את הסדר הסמוי עשויה בעתיד לאחד את כל חוקי הפיזיקה, בדיוק כפי שאיינשטיין חיפש.

דוגמאות לקשר בין הסדר הסמוי לתופעות פיזיקליות

בוהם הדגים את רעיונו דרך אנלוגיות כגון תנועת הולוגרמות, שבהן כל חלק קטן מכיל את המידע על התמונה השלמה. כלומר, גם אם נראה שהחלקים מנותקים, למעשה, כולם קשורים זה בזה בהקשר הסמוי. אנלוגיה זו משתלבת עם האמונה של איינשטיין בקיומו של סדר נסתר, בכך שכל חלק במציאות הנגלית לנו הוא חלק מתמונה שלמה שעדיין אינה גלויה לעינינו.

סדר סמוי, סדר גלוי ו"השדה המאוחד"

איינשטיין ניסה למצוא את "תורת השדה המאוחד" שתאחד את כל כוחות הטבע תחת סט אחד של חוקים, רעיון המתכתב ישירות עם הסדר הסמוי של בוהם. בעוד שהסדר הגלוי מציג כוחות שונים – כמו הכבידה, הכוח האלקטרומגנטי, והכוחות הגרעיניים – כאילו הם נפרדים, ייתכן שבסדר הסמוי הם למעשה ביטוי של אותו עיקרון אחדותי.

גישתו של בוהם מספקת תבנית מחשבתית שבה ניתן להבין את המציאות המגוונת ככזו המייצגת סדר עמוק, ממש כפי שאיינשטיין שיער, ומציעה שאם נוכל לחקור את המציאות מעבר לתפיסתנו הנוכחית, נמצא סדר אחדותי. למעשה, ייתכן שאם נבין את הסדר הסמוי הזה, נוכל לתאר את היקום בצורה שתאחד את כל התופעות, ותאפשר להבין גם את החלקיקים הקוונטיים כאילו הם פועלים לפי "תבניות חבויות".

מסע אל הסדר העמוק שמעבר לכאוס

השקפותיהם של איינשטיין ובוהם אינן רק תיאוריות פיזיקליות אלא גם קריאות לשינוי בתפישתנו את המציאות.

עבור איינשטיין, הסדר הנסתר היה ביטוי לעקרון הרמוני יקומי שחומק מאיתנו כרגע; עבור בוהם, הסדר הגלוי הוא תופעה מקומית והשלמה נמצאת בסדר הסמוי שמחבר הכול.

כאשר אנו מביטים בכאוס שביקום, ניתן לראות בו ביטוי חלקי בלבד של סדר עמוק שבו כל החלקים מתואמים ואינם אקראיים, מה שמציע את האפשרות שדרכו של איינשטיין לחיפוש תיאוריה כוללת יכולה להימצא בתוך גישתו של בוהם.

באמצעות תפיסת הסדר הגלוי והסדר הסמוי, בוהם בעצם ממשיך את דרכו של איינשטיין, ומספק מסגרת חדשה שבה הכאוס הופך לביטוי של סדר אוניברסלי.