במחקרים נמצא, כי לעתים רבות חשיפות תת הכרתיות משפיעות יותר מחשיפות הכרתיות [1]. כלומר, מידע המועבר אלינו בעוד איננו שמים אליו לב מועבר ישירות לתת המודע, ומשפיע עלינו יותר מאשר מידע שנחשפנו אליו באופן מודע. כאשר האדם נחשף למידע חזותי למשך כמה מאיות השניה בלבד, העין מעבירה למוח את המידע, אך הוא לא עובר דרך המסלולים “המקובלים” של העיבוד במוח אלא “נזרק” ישירות לתת המודע. ולכן, האדם לא שם לב כי הוא הטמיע לתוכו מידע אך המידע הוטמע בכל זאת, ומידת השפעתו הינה גדולה יותר מאשר מידת השפעתו של מידע אליו נחשף האדם באופן מודע ומכוון ומצליח לסלקו מדעתו, לשכוח או להתעלם ממנו. למשל, אם האדם צופה בסרטון פרסומת, המסר המודע אשר הוא מקבל מהסרטון עלול לשכנעו לחיוב או לשלילה. האדם נוטה לקבל מסרים התואמים את הערכים שכבר החליט כי הם “חלק ממנו” ולשלול מסרים אשר אינם תואמים את ערכיו הקיימים. כלומר, אף אם המסר משכנע מאוד ומוכח מדעית, האדם עלול שלא לקבלו בשל הטיה טבעית זו. אך כאשר האדם נחשף למסר תת הכרתי, הוא לא מתנגד לו באופן מודע.
המסר יכול להיות, למשל, תמונה “שתולה” בסרטון, מילים או תמונות שראה במקומות שונים באינטרנט או ברחוב, בתמונות בביתו, וכדומה. עוד נמצא במחקרים, כי במידה והמסר התת הכרתי עולה בקנה אחד עם ערכי האדם, הוא ייטה לאמצו יותר. יחד עם זאת, גם אדם אשר אינו מאמין במסר התת הכרתי יושפע ממנו, אך במידה פחותה.
כאשר מדובר במסרים תת הכרתיים חיוביים, סביר שהם עולים בקנה אחד עם ערכיו של האדם הממוצע, או עם הערכים שהוא מבקש לאמץ לעצמו ולכן, אצל רוב האנשים ההשפעה תהיה מורגשת.
כיצד ננצל חולשה זו של תת המודע – לטובתנו? “נשתול” מסרים תת הכרתיים חיוביים בביתנו:
- נתלה תמונות עם כיתוב מעצים כגון: “אהבה”, “נתינה”, “קבלה”, “סליחה”, “תודה”.
- נניח על השולחן שלנו תמונה שמזכירה לנו תקופה בה אהבנו את עצמנו ואת העולם.
- נתלה על המקרר שלנו תמונה חווייתית שמזכירה לנו כי אנחנו חזקים ומסוגלים.
לאחר כמה ימים בהם העיניים תסרוקנה ותתרגלנה לנוכחותם של חפצים חדשים אלו, לא נבהה בהם עוד באופן מודע, אך עינינו תמשכנה לקלוט את המסרים הללו בכל פעם אשר נעבור באיזור, והמסר יתחזק באופן תת הכרתי.
בהצלחה!
מיכל.
מקורות מידע:
[1] Influencing Human Behavior 2.0 / Odette Lamon