גופנו הוא מערכת אקולוגית מופלאה, אשר כמאה טריליוני יצורים חיים קוראים לו “בית”.
מבחינה מספרית, גוף האדם מכיל כ-1% תאים אנושיים ו-99% מיקרואורגניזמים אחרים כחיידקים, פטריות, וירוסים ועוד, כאשר מספרם הגדול ביותר נמצא במעיים. אם נשווה את הכמות, מספרם של המיקרואורגניזמים הוא גדול הרבה יותר ביחס לתאים האנושיים. אך מבחינת המסה המצב שונה – התאים גדולים יותר מהמיקרואורגניזמים ולכן, התאים מהווים כ-99-97% ממשקל גוף האדם [2].
תפקידם של המיקרואורגניזמים המרכיבים את גופנו הוא לסייע לתאים האנושיים, ולסביבת הגוף בכלל, להתנקות מרעלים [1]. ועל כן הישרדותם הינה קריטית לטובת הישרדותנו שלנו.
ככל מערכת אקולוגית אחרת, גם המערכת הפרטית שלנו זקוקה ליציבות פנימית (הומאוסטזיס) על מנת לשגשג ולמלא את תפקידה באופן מיטבי. תפקידה של המערכת האקולוגית של גופנו, כמכלול, היא לדאוג להישרדותו של האורגניזם הגדול (אני) באמצעות דאגה להישרדותו של כל מיקרואורגניזם זעיר המרכיב אותו.
מזון טוב וסביבה נקייה מרעלים
על מנת לשגשג בעולמו ולהיות בריא, כל מיקרואורגניזם זקוק לתנאים פיזיקליים וכימיים טובים. על התנאים הללו להתקיים גם בתוך עצמו פנימה וגם בסביבתו, ממנה הוא מקבל מזון ומידע הדרוש להתנהלותו בעולם ולהישרדותו בסביבתו.
כל אורגניזם, יהיה גודלו אשר יהיה, זקוק לסביבה פנימית וחיצונית נטולת רעלים, אשר מכילה מזון עם רכיבים תזונתיים מתאימים שמאפשרים ייצור אנרגיה באופן אופטימאלי. כאשר מספקים לאורגניזם מזון מתאים וסביבה נטולת רעלים, האורגניזם משגשג ומצליח למלא את תפקידו כראוי.
ממה עלינו להימנע על מנת לשמור על בריאותנו?
- רעלים במזון:
מזון תעשייתי, מזון מרוסס, אוכל שרוף, שמן מטוגן, סוכר צרוב וכד’. - רעלים בשתייה:
פלואוריד (חומצה פלואורוסיליצית), מתכות - רעלים באוויר:
זיהומים ממכוניות, מפעלים, קמינים, סיגריות, ריסוסים מכל סוג, בשמים (האלכוהול גורם לרעילות בכבד) וכד’ - מצבים של מתח נפשי (פחד, חרדה):
מצבים אלו גורמים לגוף לייצר הורמוני דחק כקורטיזול ואדרנלין. מטרתם האבולוציונית של המולקולות הללו הינה לסייע לאדם לברוח מחיית טרף באמצעות ייצור מוגבר של סוכר, ודיכוי המערכת החיסונית על מנת לחסוך באנרגיה. כאשר אדם חווה אירועי מתח מרובים האחד אחרי השני, והגוף שלו לא מצליח לחזור ממצב המתח הנפשי חזרה למצב של הומאוסטזיס (מצב מאוזן והרמוני), מתחילה פגיעה בבריאותו הפיזית והנפשית. קורטיזול הינו גורם מפריע בהיווצרותו של מלטונין, הורמון השינה. כאשר ישנה כמות גדולה של קורטיזול בגוף, בלוטת האצטרובל (האחראית על השעון הצירקדי) לא מפרישה מלטונין – כיוון שאין זה זמן לישון אם יש נמר בסביבה! החיים חשובים יותר מנמנום. ועל כן, אדם שמצוי במתח תמידי, סביר שיפתח בעיות ‘עוררות יתר’ – בעיות שינה, דריכות יתר, בעיות קשב וריכוז, התפרצויות זעם ועוד.
אורגניזמים מגוונים זקוקים למזון מגוון: מניעת מחלות אוטואימוניות
כל מיקרואורגניזם בגופנו ניזון מסוג אחר של מזון. וכאשר לא מספקים לו את סוג המזון לו הוא זקוק, הוא עלול להיכחד ולהיעלם. כאשר קהילות שלמות של חיידקים נעלמות מגופנו נוצר חוסר איזון בקהילת המיקרוביוטה – אין מי שימלא את תפקידן במקומן, וההומאוסטזיס מופר.
חוסר גיוון במזון מוביל להיווצרותן של מחלות אוטואימוניות
האדם המערבי צורך כמויות גדולות מתזונה שאיננה מגוונת, כאשר חוסר הגיוון במזון מהווה גורם משמעותי ביותר להיווצרותן של מחלות אוטואימוניות [2].
ככל הנראה על פי מחקרים, מחלות אוטואימוניות נוצרות במעיים.
המיקרואורגניזמים הדרים במעיים מהווים מרכיב קריטי במערכת החיסון שלנו. למעשה, הם לא רק דרים במעיים – הם מרכיבים השכבות השונות אשר מסננות רעלים, ומהוות ‘קיר חוסם’ המונע מרעלים, מחלבונים גדולים ומרכיבים נוספים להגיע לשכבת התאים האנושיים, לחדור את קיר המעיים ולהיכנס למחזור הדם.
כאשר קהילת המיקרוביוטה במעיים הופכת חולה ומתה מסיבות כאלו ואחרות (רעלים במידה גדולה, מחסור במזון מתאים, מסרים חשמליים מבולבלים המתקבלים ממיקרואורגניזמים אחרים ועוד), ‘הקיר החוסם’ מתמוסס ונעלם. כתוצאה מהתמוססות ה’קיר’, רעלים וחומרים נוספים מצליחים לחדור את דופן המעיים ונכנסים למחזור הדם.
מיקרואורגניזמים הממוקמים במחזור הדם, ביניהם תאים אנושיים, מבחינים ברכיבים הללו שאינם שייכים למקומם ומתחילים ‘לתקוף’ אותם – לפרק אותם ולאכול אותם על מנת למנוע מהם ליצור נזקים. זהו אחד הגורמים להיווצרותן של מחלות אוטואימוניות בהן נדמה כי הגוף כביכול מתבלבל ו’תוקף את עצמו’.
זאת ועוד, כאשר רעלים נכנסים למחזור הדם, תאים אנושיים ושאר המיקרואורגניזמים החשופים להם מקבלים הרעלה, חולים או מתים.
חוסר איזון בהרכבה של קהילת המיקרוביוטה מוביל לפגיעה בתפקודה של מערכת החיסון, ולהיווצרותן של מחלות דלקתיות במערכת העיכול [4], חלקן נוצרות בעקבות ‘חורים’ שנוצרו בדופן המעי – בשל היעלמותה של קהילת חיידקים שלמה מהאזור, אשר נותר חשוף לפגיעה ולחדירה של מזיקים. הפרעות בהרכב של קהילת המיקרוביוטה במערכת העיכול אשר מתרחשות כתוצאה מאנטיביוטיקה ותזונה לא מזינה במדינות “מערביות”, נמצאו כקשורות מאוד גם להיווצרותן של אסטמה ואלרגיות שונות [3].
הטיפול במחלות אוטואימוניות תלוי בשיקום של קהילת המיקרוביוטה במעיים, ובמגוון הזנים שהיא כוללת. אף שינויים קלים בתזונתו של האדם, אשר מוסיפים למגוון של מזונו, יכולים לחולל שינויים עצומים בבריאותו.
כללי אצבע ליצירת הומאוסטזיס:
- עלינו לאכול מגוון של מזון – קצת מכל דבר, בכל ארוחה.
- עלינו להימנע מצריכת רעלים דרך האוויר, המים והמזון.
- עלינו להימנע ממצבי מתח נפשי באמצעות חיזוק תפישת מציאות מרגיעה.
[1] פליאומורפיזם, בהרחבה >
[2] Thomas Cowan, MD / Vaccines, Autoimmunity, and the nature of childhood illness / Chapter 4: Autoimmunity and the gut / 2018 Audio Edition
[3] לפי “השערת ההיגיינה / The Hygiene Hypothesis”
[4] Mairi C.NoverraGary B.Huffnagle / Does the microbiota regulate immune responses outside the gut? / Division of Pulmonary and Critical Care Medicine, Department of Internal Medicine, University of Michigan Medical School, Ann Arbor, MI 48109-0642, USA / Department of Microbiology and Immunology, University of Michigan Medical School, Ann Arbor, MI 48109-0642, USA