דיכאון, חרדה, תסכול קיומי ואדישות – איך משנים מצב תודעתי?

הגיהנום הוא מצב תודעתי – אך כך גם גן העדן

תחושות של דיכאון או דכדוך, חרדה על סוגיה השונים, תסכול קיומי ואדישות כללית לחיים – כולם מצבים תודעתיים שניתן לשנות.

על השינוי להתבצע באופן פעיל – הוא לא יתבצע סתם כך מאליו. אדם שמחכה שמצב הרוח "יעבור לו", עלול לחכות משך שנים רבות. אך אדם שפועל לפתרון הבעיה, אף אם באופן מועט מאוד, ירגיש התקדמות ממשית אל עבר מצב תודעתי גבוה יותר. אם זה אפשרי עבור אדם אחר, זה אפשרי גם עבורך.

סיבות סובייקטיביות מגוונות

הדיכאון, הייאוש והחרדה לא עוברים ומתמוססים להם סתם כך, באותו האופן בו הם לא הגיחו לתוך חיינו סתם כך. הם נבעו מתוך סיבה מסוימת, ויש להם 'כוונה טובה'. כוונתם הטובה היא לאפשר את הישרדותנו בעולם באופן המיטבי. ומטרתם היא למסור לנו מסר ברור: "כך לא ניתן להמשיך – עלינו לפעול על מנת לפתור את הגורם לבעיה".

הסיבות לתחושות דיכאון / חרדה / ייאוש או תסכול קיומי הן מגוונות ואישיות –

• יתכן והאדם פיתח דפוס התנהגות שנוגד את ערכיו, ונוצר פער גדול מאוד בין מי שהוא בהווה לבין מי שהוא רוצה להיות;
• יתכן והאדם מתמודד עם חוסר משמעות אישית בחייו;
• יתכן ופרפקציוניזם משתק את יכולתו של האדם להשיג את מטרותיו והוא מרגיש כי הוא "עומד במקום";
• יתכן והאדם מרגיש קטן וחסר ערך אל מול סמכות ומרגיש כי אינו מסוגל לבטא את עצמו;
• ועוד.

כאשר אנחנו מודעים לסיבה שבגללה נוצרו התחושות השליליות, יש לנו אפשרות לפרק את הסיבה הזו לגורמים. כך אנו יכולים לשנות את פרשנותנו לסיטואציה ואת התגובה שלנו לטריגרים המעוררים בנו את התחושות השליליות – וליצור לעצמנו חווית חיים טובה ושמחה יותר. איך הופכים להיות מודעים? באמצעות אימון קוגניטיבי-התנהגותי אנו מתרגלים מודעות לעצמנו ולסביבה, עוצרים את התבניות האוטומטיות השליליות ומחליפים אותן בכאלו חיוביות. כל אחד ואחת מאתנו יכול לעבור תהליך של התפתחות תודעתית, ולשנות את הדפוסים השליליים בחייו.

איך משנים מצב תודעתי של דיכאון / חרדה / ייאוש וחוסר משמעות?

• מגלים את הסיבה

  תחילה, ננסה למצוא את הסיבה לבעיה. נפשפש בזכרוננו וננסה לגלות – מהו האירוע הרגשי שזמן מה לאחריו הגיחו התחושות השליליות? יתכן והיו כמה אירועים "קטנים" הסמוכים זה לזה. יתכן והאירועים הרגשיים התרחשו בילדותנו, נדחקו לפינה חשוכה בתת המודע והועלו מחדש בבגרותנו.

• ניתוח האירוע, הפרשנות והתגובה

  לאחר שנדמה לנו כי מצאנו את האירוע (או האירועים) שקדם לתחושות וגרם להן, ננתח את האירוע ואת נסיבותיו, ננתח את הפרשנות שלנו לאירוע ואת תגובתנו (דאז) לאירוע.

• שינוי הפרשנות שלנו לאירוע

  כעת נשנה את האופן בו אנחנו רואים את האירוע. אם הסתכלתי על האירוע מתוך נקודת מבטה של הילדה חסרת היכולת שהייתי, למשל, כעת אכנס לנעליה של הבוגרת שהיא אני בהווה, ואחווה התמודדות שכוללת מסוגלות אישית. אבהיר לעצמי כי לילדה לא היו את הכלים להתמודד, אך לבוגרת כן. כלי מצוין לביצוע משימה זו, פרט לניתוח מילולי, הוא כלי הדמיון המודרך.

• ניתוח האמונות שנוצרו בעקבות האירוע

  לאחר ניתוח האירוע שהתרחש בעבר ננתח את האמונות העצמיות שלנו בהווה. מה אנו חושבים או מאמינים על עצמנו בעקבות האירוע? יתכן ואנו חושבים על עצמנו כי אנחנו פחדנים, או חסרי ערך, או טיפשים. ננתח גם את אמונותינו על העולם אשר התפתחו בעקבות האירוע. מה אנו חושבים כעת על העולם? על האדם האחר? האם האמונות הללו הן מבוססות, או אולי מנסות לשרת אג'נדה שאיננה אמתית?

• שינוי האמונות המגבילות העצמיות והאמונות על העולם

  ננתח את בסיס האמונות השליליות העצמיות ואת האמונות על העולם, נשנה ונמוסס אותן, ונחליף אותן באמונות חיוביות ומקדמות אשר מאפשרות לנו לחוש אנרגטיים ומלאי חיים.

• חזרה תמידית על תפישת המציאות החדשה

  על מנת שתיטמע בנו התפישה החדשה על עצמנו ועל העולם, עלינו לחזור עליה באופן יומיומי, עד אשר היא תחליף את התפישה הנוכחית, המגבילה.

בהקשר זה, קראו: מדוע אנו לא משיגים את מה שאנו רוצים, וכיצד נשנה זאת >

אמירות מתייגות מייצרות אמונות מגבילות

תהליך הניתוח ושינוי הפרשנות עלול להיות קצר מועד, ועלול להיות ארוך יותר – הדבר תלוי בעומק הטראומה שחווה האדם כתוצאה מהאירוע, והרי לעתים מדובר במס' טראומות או בטראומה מתמשכת. המילה "טראומה" עלולה להטעות. לעתים אנשים חושבים כי טראומה משמעותה חוויה פתאומית וחזקה כמו תאונה, תקיפה או מוות של אדם קרוב. אך טראומה היא רחבה יותר ממשמעות זו.

הורים רבים אינם מודעים לכך שילד שהוריו אמרו לו בילדותו אמירות מתייגות כגון "אתה ילד רע / מרושע" או "מגיע לך" וכדומה, חווה טראומה מתמשכת (אמנם קלה מאחרות) אשר סביר ותתכנת את מוחו לכדי אמונה בחוסר מסוגלות אישית ובחוסר ראויות. אמונותיו העצמיות תכלולנה את אמירות הוריו: "אני רע", "מגיע לי", "אני לא ראוי". אמונות תת מודעות אלו יגבילו ויכשילו את ניסיונותיו להשיג את מטרותיו.

שנות הילדות ובעיקר 7 השנים הראשונות לחיי הילד, בהן המוח נוטה לייצר גלי תטא (היפנוזה) בכמות גדולה, הן שנים משמעותיות מאוד ביצירת אמונותיו העצמיות של האדם. לכן חשוב לנתח את שנות הילדות, את מערכת היחסים בין האדם לבין הוריו (ואחיו) בשנים אלו, את מערכת היחסים הזוגית בין הוריו, וכן אחרים משמעותיים בחייו.

בהקשר זה, קראו: כאשר אנו מתייחסים לאדם כפי שהוא, אנו הופכים אותו לגרוע יותר >

זקוקים להדרכה במסע האישי שלכם?

לא יודעים כיצד להתחיל? אשמח לעזור.

אימון קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול רגשי באמצעות זום / טלפון, או מפגש פנים אל מול פנים בקליניקה בפרדס-חנה כרכור. במפגשים בקליניקה ניתן להוסיף, ללא עלות נוספת, גם טיפול ברפואת תדרים. אם החלטתם שהגיע הזמן לשינוי ולצמיחה גם עבורכם ואתם מרגישים צורך בליווי צמוד, השאירו לי הודעה:

יום מקסים,
מיכל.

מיכל הררי

אימון קוגניטיבי-התנהגותי (CBC, NLP) בגישה רוחנית.

טיפול וליווי תהליכי ריפוי רגשי והתפתחות תודעתית.

צרו איתי קשר / קראו אודותיי

---